בס”ד
וַיְדַבֵּר השם, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ–כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם. ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי השם: כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. ד וְאֵלֶּה, שְׁמוֹתָם: לְמַטֵּה רְאוּבֵן, שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר
רבינו האר”י, עליו השלום, כתב בשער הפסוקים, מה שאמר יוסף לאחיו, “…מרגלים אתם…” מה פירוש מרגלים אתם ? רמז להם יוסף שכל הצרות התחילו מיום תשעה באב “ויבכו העם בלילה ההוא”. ואז נגזרה בכייה לדודות. אמר להם הקב”ה אתם בכיתם בכיה לחינם חייכם שתבכו לדורות. שבעזרת ה’ היום הזה יהפוך לששון ושמחה.
למה זה קרה ?
בגלל מכירת יוסף. אם לא היו מוכרים את יוסף, אז יוסף לא היה יורד למצריים, ויוסף היה מלך המשיח. משה רבינו היה נולד ונותן לנו את התורה
ובונה לנו את בית המקדש, ואין שטן ואין פגע רע, והיינו יושבים לנצח בארץ יראל, והכל היה כמו שצריך, ולא היה צער, ומוות וייסורים. אלא מה ? זה מה שגרם. מכרו את יוסף והיתה שנאת חינם, ויעקב ירד מצרים, והיה צריך להעלות אותו לכאן, אחר כך יוסף נפטר שם והשביע אותם שיעלו את עצמותיו, ונגזר עליהם גלות מצריים ל 210 שנים, ועכשיו צריך לחזור לארץ ישראל. כיוון שהם מכרו את יוסף הם הפסידו את ארץ ישראל. צריך לחזור אליה. אותם שבטים שמכרו את יוסף צריכים לחזור במרגלים. לכן, זה מדוקדק בפסוק בחזרה על המילה “למטה”. לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן, שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי. ו לְמַטֵּה יְהוּדָה, כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה. ז לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר, יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף. ח לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן. ט לְמַטֵּה בִנְיָמִן, פַּלְטִי בֶּן-רָפוּא. י לְמַטֵּה זְבוּלֻן, גַּדִּיאֵל בֶּן-סוֹדִי. יא לְמַטֵּה יוֹסֵף, לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה–גַּדִּי, בֶּן-סוּסִי. יב לְמַטֵּה דָן, עַמִּיאֵל בֶּן-גְּמַלִּי. יג לְמַטֵּה אָשֵׁר, סְתוּר בֶּן-מִיכָאֵל. יד לְמַטֵּה נַפְתָּלִי, נַחְבִּי בֶּן-וָפְסִי. טו לְמַטֵּה גָד, גְּאוּאֵל בֶּן-מָכִי.
כל שבט ושבט באה נשמתו ונכנסה באותו נשיא. ראובן בא, באה נשמתו וישבה בתוך שמוע בן זכור. מטה שמעון, בא שמעון ונכנס בשפט בן חורי. למטה אפרים הושע בן נון. אחר כך למטה יוסף, למטה מנשה הזכיר את גדי בן סוסי. יהושע נשאר בלי נשמה בקרבו, אין לו נשמה של שבט שתסייע בעדו. ראה משה רבינו את הענווה של יהושע נתן לו אות י’. מה זה קשור לענווה ? י’ היא האות הכי קטנה באותיות. בזוהר הקדוש יש סיפור מחריד על ר’ יהודה ור’ יצחק שהיו הולכים בדרך. והגיעו לאיזה כפר בגליל, ונכנסו לאיזה בית. ובאותו בית היתה איזה אישה צדקת שגרה בו. והיה לה בן קטן בשם ינוקא (זוהר פרשת בלק). והוא כל היום הולך ללמוד תורה. אז בית הספר היה תלמוד תורה. לא היה בכלל דבר כזה בית ספר של חול. באותו יום הוא לא הלך לבית הספר. והנה נכנסו ר’ יהודה ור’ יצחק, הצדיקים, תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי. ואותה אישה צדקת אומרת לבן שלה, קום ותתקרב אליהם שהם אנשים חכמים וצדיקים ויברכו אותך. עשה כמצוות אימו והתקרב אליהם. איך שהתקרב אליהם בצעדים בודדים מייד חזר לאחוריו. ולא המשיך. למה אתה לא ניגש אליהם ? אמר לה, הרב שלי לימד אותי שמי שעושה מצוות אז יש ריח טוב מהמלבושים שלו. ומי שלא עושה מצוות הבגדים שלו לא נותנים ריח. וכן, אם עושה עבירה, חס ושלום, אז להיפף. ולמדנו את זה מהאדם הראשון, שאחרי שחטא “וידעו כי ערומים הם ויתפרו עלי תאנה”. ואני מריח מהמלבושים שלהם שהם עשו היום חיסרון במצווה. הם לא קראו קריאת שמע בעונתה. ומי שלא קורא קריאת שמע בזמן מנודה לשמיים. הם שמעו את זה, ואמרו צודק. אמא שלו היתה בהלם. וענו לו, היום לא קראנו קריאת שמע בזמן כיוון שהיינו עסוקים ביתום ויתומה שאין להם הורים בכלל. והיו מתעכבים מליהכנס לחופה, והלכנו היום לאסוף כל צרכיהם והכנסנו אותם לחופה. ואחר כך התפללנו, כי העוסק במצווה פטור מן המצווה. עד כאן זה הקטע הראשון. אחרי כן ישבו לדבר. דברו ואמרו כל מיני דברים, אחרי כן ישבו לאכול. אמר להם הילד לפני האוכל צריך לפתוח בדברי תורה. אמר להם כל מיני חידושים נשגבים מאד. בין הדברים שאמר להם שם, זה שכשאדם עושה מצווה אז נשמת הצדיק תבוא ותכנס בתוכו ותעזור לו לקיים את אותה מצווה. ואז דבר איתם על הנושא שאנחנו מזכירים כרגע. כשעלו המרגלים לארץ ישראל אז בכל נשיא שבט נכנסה הנשמה של אחד מהשבטים. וישראל כשחטאו בהוצאת דיבה על הארץ הפסידו את ארץ ישראל ונגזר עליהם להיות 40 שנה במדבר. שנה עבור כל יום. ואז הבנים שיקומו אחריהם הם יבואו ויכנסו לארץ ישראל. על זה דבר איתם יוסף הצדיק. יוסף הצדיק נשמתו באה ביהושע בן נון, ולכן יהושע בן נון, שולח את כלב בן יפונה ואת פנחס שבאו לרחב לרגל את הארץ, כדי לתקן את חטא המרגלים. רחב הצפינה אותם בגג. ואחרי זה היא חזרה בתשובה והתגיירה ונשאה ליהושע. כך אומרת הגמרא. כל אותם 40 שנה שישראל היו במדבר היא היתה חוטאת עם כל המלכים. ואחרי זה ידעה שרק הקב”ה אמת, ונדבקה בה’ יתברך. שואל הרמ”א מפנו, מה קורה פה ? היא באה לכפר גם היא. יהושע זה נשמת יוסף. הרי יהושע הוא מצאצאיו של יוסף הצדיק. ולכן יוסף חי 110 שנים. יהושע אותו דבר, בן אחר בן מיוסף הצדיק והוא חי בדיוק 110, ולכן הוא היה צריך להיכנס לארץ ישראל שהוא למעשה נשמת יוסף. וכבש את הארץ וחלק אותה. בסיום ה 14 שנים, 7 שנים שכבש ו7 שנים שחלק את הארץ בדיוק בסיומם נפטר. כלומר, 14 שנה אחרי פטירת משה נפטר יהושע. לכן הגמרא אומרת, כשהיו מספידים את יהושע היו מספידים גם את משה. מה הקשר ? מת יהושע, מת משה. כשיהושע היה בחיים, היו שואלים אותו איזה שאלה, היה עונה ואומר להם, כך אמר לי משה. אז כאילו משה רבינו בחיים. 40 שנה לא יצא יהושע מהאוהל של משה רבינו. אז כל עוד יהושע בחיים משה רבינו בחיים. נפטר יהושע נפטר משה. מי זאת רחב ? אשת פוטיפר שרצתה להחטיא אותו. עכשיו באה ברחב וחזרה בתשובה והתגיירה. נשאה ליהושע בהיתר ובקדושה והביאה לו בנות. לא היו לו בנים ליהושע. הבנות האלה הביאו 8 נביאים: ירמיה, חלקיה, ברוך, נריה, החולדה הנביאה..כל אלה צאצאים שלה. אז זכתה לתקן. לא ידח ממנו נידח. אז אל תאמר היתה גויה וזו יהודיה. לפני מתן תורה אין גויים ויהודים. אחרי מתן תורה אז יש יהודים וגויים. היא תקנה. היא היתה נשמה גבוהה מאד, נשמת חוה.
המרגלים האלה הם נשמות השבטים. רש” אומר, כולם אנשים ראשי בני ישראל המה. מה זה אנשים ? אנשים זה איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו. כלומר, הנשמות של השבטים. רש”י ידוע שדבריו בדקדוק עצום. רבינו תם אמר, כל מה שסבא שלי רש”י עשה אני יכול לעשות. חוץ מפירושו על התורה. כיוון שלפני שרש”י כתב את פירושו על התורה התענה תרי”ג תעניות. זה 3 שנים. 613 מתעניות. בקושי אפשר בשנה לצום כ 200 תעניות. תוציא שבתות, תוציא ראשי חדשים, תוציא חגים, ניסן שלא מתענים בו. רק אחרי כן לקח את הקולמוס והתחיל לכתוב את פירושו על התורה. רש”י צם 3 שנים רצופות. אז מה התכוון רש”י בניסוחו “כשרים היו באותה שעה” ? בא הגאון מוילנה ופענח זאת. הרי הוא אמר יום לשנה יום לשנה. כך אמר הקב”ה אחרי שחטאו. כמספר הימים אשר תרתם את הארץ…למעשה לא היו בדיוק 40 שנה. הם יצאו בט”ו בניסן ממצרים, אחר כך נכנסו לארץ ישראל בעשרה בניסן והיה להם עוד 11 יום מחורב דרך שעיר ברנע, אז חסר לנו בחשבון 15 יום מתוך ה 40. אומר הגאון מוילנא שזה מכוון בדיוק. אם אתה תספור 40 יום, כמה שעות זה ? 960 שעות. אם נחלק 960 שעות ל 40 שנים, נקבל בדיוק שעתיים לחודש. זאת אומרת על כל חודש נענשו שעתיים להיות במדבר. אז כל חודש כנגד שעתיים שהיו המרגלים שם. על שעה אחת 15 יום. השעה הראשונה מהארבעים יום הם היו צדיקים. בשעה מספר שתיים הם קלקלו. לכן רש”י אומר כשרים היו באותה שעה. כי בשעה הראשונה היו הנשמות של הצדיקים בתוכם ושמרו עליהם שלא יחטאו. בשעה השניה התחיל כל הסיפור. אז אם כן, שעה אחת זה 15 יום בדיוק יוצא. לפי החשבון המדוייק.
אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ–כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.
אומר הגאון הבן איש חי, עליו השלום, איש אחד מנוגן “שופר הולך טרסא”, אחרי כן “אזלא גירש”. למה אחד מנוגן בשופר הולך טרסא והשני מנוגן באזלא גירש ? אלא שופר הולך טרסא. טרסא זה לשון אסתר. אותן אותיות. מה זה אסתר ? אסתר זו מילה בפרסית שמשמעותה ירח, אסתאר. וכן מרדכי שמו היה פתחיה. “אם היה ראשיתך מצער יהיה אחריתך ישגה מאד”. ראשון המדברים היה מרדכי, לכן שמו פתחיה. שהוא פותח בדברי תורה. אם תקח את האות פ’ ותחלק אותה לשתיים יהיה לך מ’. אם תקח את האות ת’ ותחלק אותה לשתיים יהיה לך ר’. אם תקח את האות ח’ ותחלק אותה לשתיים יהיה לך ד’. שלושת האותיות הראשונות של השם מרדכי. מה נותר ? האותיות י’ ו ה’. תכפיל כל אחת מהן בשתיים, מה יצא ? י’ה’. לכן, אם היה ראשיתך מצער יהיה אחריתך ישגה מאד”. בתחילת האותיות היתה חלוקה לשתיים ואחרי כן הכפלה של האותיות. אסתר היה שמה הדסה. היתה יפה כמו הלבנה. שרה היתה דומה לשמש. ארץ ישראל ירח. מה כבשו בהתחלה ? את יריחו. הם היו עובדים את הירח. ויהושע בא וכבש את יריחו. היו אומרים: פני משה כפני החמה ופני יהושע כפני לבנה. אז דור המדבר היו כפני חמה, כי משה רבינו היה מושל עליהם. ואילו הדור שנכנס לארץ ישראל זה ירח. כי ירח יכון עולם ועד בשחק נאמן לו. ארץ ישראל נמשלה לירח וזה יהושע שנמשל לירח. אוי לה לאותה בושה. שופר הולך טרסה, זה ירח זה אסתר זה יהושע, שהוא פניו כפני הירח. איש אחד אזלא גריש זה הלך וברח. מי זה כלב ? זה כלב שפירש מעצת מרגלים. כלב אומר, משה ברך את יהושע ונתן לו אות בשמו, אותי משה לא ברך. שמא מרגלים יתנפלו עלי. משה רבינו אומר ליהושע י’ה יושיעך מעצת מרגלים. מה זה מעצת המרגלים ? שלא ירצחו אותו. …ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים. האבנים שהם זרקו זה לא אבנים של כביש רמות. זה אבני בליסטראות שיכלו להרוג אותם. והם ברחו. ומייד, וכבוד ה’ נראה באוהל מועד. מייד הקב”ה הופיע ועצר. אז אומר הרב אברהם גלנטי, אתה מתפלל להציל אותו מעצת מרגלים ? תציל אותו מהאבנים, תציל אותו מרצח. מפה לומדים שפה יכול להרוג יותר מאבן. יהושע פחד לדבר, כל הזמן כלב צועק, “ויהס כלב את העם”. למה הוא לא מדבר ? פחד שאם הוא ידבר אז יגידו לו, אתה רוצה שהם יכנסו לארץ ישראל כי בפרשה שעברה אלדד ומידד התנבאו עליך שאתה מכניס לארץ ישראל. יש לך אינטרסים. אז הוא שתק וכלב דיבר במקומו. וכלב ניצח. לכן אמר לו, י’ה יושיעך מעצת המרגלים. מעצת המרגלים לא מהאבנים של המרגלים. זה יותר גרוע מאשר שירצחו אותו. לכן, גדול המחטיאו יותר מן ההורגו. לפעמים אדם יכול לעשות עבירות ואף אחד לא מתפלל עליו, פתאום הוא נפצע כולם מתפללים עליו. צריך לבקש רחמים על חולה רוחני. זה הרבה יותר מסוכן. לכן אמר לו כלב, יהושע נתן לו משה את היוד אבל מה איתי אני ? אזלא גריש. הלך וגרש את עצמו. גימל ריש. הלך לשלושת האבות שקבורים בחברון. הולך כלב לחברון וצועק שם ומתחנן לאבות הקדושים תתפללו עלי, תתפללו עלי, תתפללו עלי. ועוד הרמ”א כתב דבר מזעזע. מי זה היה כלב ? אליעזר עבד אברהם. אליעזר עבד אברהם היה נקרא דמשק אליעזר. נשמת אליעזר דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. אבל הוא מזרע כנעני. לבסוף קרא אותו ברוך. לבסוף תיקן ובא בגלגול בכלב בן יפונה. לכן יש קשר. אליעזר נמצא בפתח המערה ושומר שלא יכנסו מי שלא ראויים להיכנס. ואז הוא העלה את התפילה שלו. אחר כך כלב בן יפונה בא בגלגול של בניהו בן יהוידע. בניהו בן יהוידע הוא שהרג את יואב. אז יואב בא ביואש. את בש מתחלפות. בניהו בא בזכריהו ויואש הרג את זכריה הנביא. אחרי זה בא בגלגול של שמעיה ואבטליון נפש ורוח. ושמעיה ואבטליון היו גרים והתגירו ובאו שתי נשמות של קדושים, כך מביא הרב חיד”א בשם הגדולים. ואז הוא בא בגלגול הרמ”ק, רבינו משה קורדיבירו והתלמיד שלו ר’ אליהו דוידש בעל ראשית חכמה. שהיו שני אהובים. ומעניין שניהם לא האריכו ימים. רמ”ק נפטר בן 48 שנים, ובעל הראשית חכמה 52. הרמ”ק קבור בצפת ליד רבינו האר”י. זכותם תגן עלינו. פטירת הרמ”ק בכ”ג תמוז. נחזור לכאן. יתר לו אות יוד בשמו. שאל המדרש, מאיפה למשה רבינו אות יוד לחלק ? הינוקא אמר שכל אות שבאים לכתוב בספר תורה כותבים בהתחלה יוד. אני בא לכתוב א’, מה אני כותב בהתחלה ? צורת יוד. בא לכתוב ב’, אני כותב יוד. ויוד זו השכינה הקדושה כשהיא אוספת את האור שלה והופכת להיות נקודה ואין לה חלל בכלל. אין לה זרועות, כולה נקודה קטנה. והיא מחכה שנעשה מצוות ומעשים טובים ונגדיל אותה. ונעשה ממנה אלף בית….השכינה הקדושה אומרת אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש. וזו היוד הזו שמחכה למעשים הטובים שלנו. וזה היוד של יהושע. מאיפה למשה יש יוד ? בפרשה הקודמת כתוב והאיש עניו מאד. ושם כתוב ענו. אז בדיו שנתן הקב”ה למשה לכתוב את הספר תורה היה בדיוק דיו מבראשית עד לעיני כל ישראל. אז יש לו אות יוד מיותרת. נתן את האות יוד הזו ליהושע. היה הושע נהיה יהושע. סגולה לענווה, מביא רבינו האר”י, בשם רבי שלמה אלקבץ, שהיה רבו של הרמ”ק, הוא אומר שהס”מ, הגימטריה שלו (לא להגיד בקול) סמאל 131, וענווה בדיוק אותה גימטריה 131. ע”י שאתה תהיה עניו תכניע את סמאל (לא להגיד בקול). ותסתכל בתהילים בפרק קל”א, שזו אותה גימטריה, 131, מה כתוב שם ? שיר המעלות לדוד, ה’ לא גבה ליבי ולא רמו עיני. דוד נזהר מלהתגאות. בא שמואל הנביא למשוח אותי למלך ואבא ואמא מסתכלים עלי, ולא הרגשתי גאווה. ולא רמו עיני כשהרגתי את גוליית וכל הנשים והריעו וזרקו את התכשיטים עלי. ולמה ? כי גוליית אמר שהוא יהרוג את כל הגברים ויקח את כל הנשים אליו לעזה. אז הנשים היו בפחד. אז כל הבנות הריעו לו. לא הרים את העיניים, כמו יוסף הצדיק. זה דוד המלך שאנחנו מחכים לו. יבוא לנגן בבית המקדש. המדרש אומר שכולם מחכים לסעודת הלוויתן. ואז יבואו האבות ומשה רבינו יגיד תורה, שלמה אומר חכמה, דוד המלך מנגן. ואז זרובבל בן שאלתיאל, זה מלך המשיח אומר קדיש. יתגדל ויקדש שמא רבא, וכל העולם עונה אמן יהא שמא רבא. ואפילו הרשעים שבגהנם יענו אמן יהא שמא רבא מברך. ואז הקב”ה יעצור את זרובבל בן שאלתיאל וישאל אותו, מי אלה שצועקים אמן יהא שמא רבא ? אומרים לו אלה הבנים שלך. מה הבנים שלי עדיין בגהנם ? תוציאו אותם משם שיבואו. בזכות אמן יהא שמא רבא מוציאים אותם מגהנם ואין גהנם. בונים שמה מגדלים רבי קומות, בלי ארנונה. שמחה וצהלה תהיה. והקב”ה ישמח במעשיו. לא יהיה שטן ולא פגע רע. שמחה ענקית ענקית. אז זו היוד שמשה רבינו לקח מהמילה עניו ושם אותה ליהושע.
תלמוד ירושלמי אומר שזו היוד שהיתה אצל שרי. ה’ נתן לה את הה’. אז היוד בכתה, אני הייתי אצל צדקת. אמר לה הקב”ה, אל תדאגי אני אשים אותך אצל צדיק. אז חכתה היוד עד שבא משה ונתן אותה ליהושע. היה שמו יהושע בן נון. איך מנקדים בן ? בסגול. פתאם נהיה בחיריק. למה ? בגלל הניקוד. היה הושע. עכשיו נעשה יהושע. יוד עם שוא. מאיפה שתי נקודות ? אז לקח מהבן נקודה אחת ונהיה בן נון (עם חיריק). זאת אומרת הכל מחושב ומדוקדק ישר כמו סרגל. עכשיו מובן שיוסף אמר להם מרגלים אתם, שהם עתידים לבוא ולתקן.
ויישאוהו במוט בשניים
אחר כך שנכנסו לארץ ישראל לרגל אותה. מה ראו ?
אשכול ענבים אחד. ומן הרימונים ומן התאנים. שמונה אנשים לקחו מוט ועשו אותו כמו איקס, אז ארבע קצוות היו לו. הלכו זוגות זוגות, כל כך היה כבד. כשיבוא המשיח לא נצטרך יקבים ויינות. משיח בא. אתה הולך לשדה, לוקח ענבה, שם אותה בפינת הבית. זו גמרא מפורשת. אתה צריך יין, אתה קורא לילד ואומר לו תלך להביא לי ספל ליין. הוא מכניס ענבה לתוך הספל ומוזג לך יין. יין יין ! יין משכר. יין שלא נגמר. זה לא מטפטף ולא עושה ריח. לא צריך לעשר כי זה מעשה ניסים.
במוט כתוב מט. מדוע ?
ידוע ששמות הקדושים הם מ”ט אותיות. 49 אותיות.
שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד, 25 אותיות.
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, 24 אותיות.
שימו ליוסף אות ה’, אז נהיה יהוסף. אז נהיה 25 25. גם בשבטים היה אותו סיפור. כשהוסיף יוד ליהושע נהיה במקום 48 אותיות, 49 אותיות.
עלו זה בנגב…
בזמן נקדימון בן גוריון, שהיה אחד משלושה עשירי ירושלים. היו להם אוצרות של תבואה ואוכל לשבע שנים. כמה שיצורו על ירושלים אנחנו לא נכנעים להם. עד שהלכו הסיקריקים והציתו את המחסנים של התבואה. לפני שנחרב בית המקדש, כשעלו עולי רגלים הלך נקדימון בן גוריון להגמון ולווה ממנו שתים עשר מעיינות של מים בשביל העולים לרגל. אמר נקדימון להגמון, אם לא ירד גשם אני אשלם לך 12 כיכרות של כסף, 30 יום מהיום עד שקיעת החמה. ביום האחרון, היה חמסין. ההגמון הלך לבית המרחץ להתגלח ולהסתפר. ושולח לנקדימון בן גוריון, תכין לי את הכסף. הולך נקדימון בן גוריון לבית המקדש ומתפלל לקב”ה, לשמך עשיתי, לעולי הרגל. מייד נתכסו השמיים בעבים וירד גשם והתמלאו המעיינות. אמר לו ההגמון, זה כבר בזמן שלי, כי כבר היה לילה. הלך שוב נקדימון בן גוריון לבית המקדש ואמר, קדש שמך בעולם ותראה את כוחך, מייד כשהתפזרו העננים ראו את השמש. אמר נקדימון להגמון, אתה רואה זה הזמן שלי.
זה בנגב
כמה זה זה ? 12 עינות מים בנגב. נקדימון בן גוריון. ראשי תיבות נגב.
אז תראה מעלת ארץ ישראל כמה היא חשובה.
הזוהר הקדוש שואל, מה קרה להם לנשיאים ? אלה אנשים קדושים, למה לא רצו להיכנס לארץ ישראל. למה התייעצו ביניהם להוציא דיבת הארץ כדי להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ ?
מפני שידעו שאם יכנסו לארץ הם עפים מהכיסאות. כי מי שגדול בחוץ לארץ לא יכול להיות גדול בארץ ישראל. וזו גמרא מפורשת. חכם אחד של ארץ ישראל שווה שניים של חוץ לארץ. זה עוד באמוראים. היה להם פונטיאק וכבוד….לכן עשו את כל הקלקול הזה, ה’ יצילנו.
הכתב סופר אומר, מה זה שהוא אומר להם ארץ זבת חלב ודבש היא ?
זבת חלב ודבש זה שבח. אז למה מזכירים זאת, הרי אמרו ארץ אוכלת יושביה. למה אוכלת יושביה ?
הם ראו לוויות כל אותו היום. למה ?
כי המנהג המשונה שלהם היה שהיו שומרים את המת בחומר משמר, והיו ממתינים עד שימות איזה צדיק. כשצדיק נפטר פותחים את השערים של גן עדן כדי שהוא יכנס, ואז אותו מת שנפטר ושמרו אותו יכנס יחד איתו. יעלה עליו טרמפ. זה היה הדמיון של הרשעים האלה. עשר שנים לא מת צדיק. אז באותו יום קברו את המתים של העשר שנים האחרונות. אותו יום נפטר איוב. שואל משה: היש בה עץ אם אין ? עץ, עוץ, האיש מארץ עוץ, איוב. באו לקבור אותו וכל משפחה הביאה את המתים שלה. אז הם ראו ארץ אוכלת יושביה. שואל הכתב סופר, אז מה פתאם הם אומרים ארץ זבת חלב ודבש ? גם האמירה הזו באה מרשעות. למה ? הם אומרים, טוב לא ננצח אותם באסטרטגיה אז ננצח אותם בטקטיקה. למה נצור על הארץ, נסגור אותה, לא יהיה נמלים, לא אספקה, לא מים, הם לא צריכים ארץ זבת חלב ודבש. הם יכולים לחיות 500 שנה עם אוצרות הטבע של ארץ ישראל. ערים בצורות, זאת ארץ שכל הזמן מקנאים בה. יש שכנים רעים. עמלק. מי צריך שכנים רעים שכל הזמן רוצים לכובשה. זאת הטקטיקה.
כל הבתים עשויים כקיפוד. בית עגול. בירניות עגולות רש”י אומר.
טובה הארץ מאד מאד.
שהיא מענישה את מי שחוטא. ארץ ישראל טהורה. היא לא יכולה לסבול חטאים. אז זה לטובה. ועוד זה מכפר.
אומר רבי אברהם גלנטי, במשנה במסכת קידושין, עשרה יוחסין עלו מבבל, כוהני, לווי….ממזרה. עשרה יוחסין. כוהן מיוחס, לוי מיוחס..אפילו ממזר של ארץ ישראל הוא מיוחס. תבין מה זה ארץ ישראל.
לדוד מזמור לה’ הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. מי יעלה בהר ה’….נקי כפיים ובר לבב
מה זה מי יעלה בהר ה’ ?
אם אדם עולה הר צריך להוריד את המעיל.
אחר כך מוריד גם את הצעיף ואת הסוודר. חם לו.
אתה רוצה לעלות לארץ ישראל תפשוט גשמיות. תפשוט חומריות.
לחמנו …סר צילם
במדבר אכלו מן. שלוש שעות ראשנות של הבוקר אספו את המן. מהחום המן היה נמס. והיו נעשים מזה נחלים והיו באות האיילות לשתות. והטעם שלהם היה טעם של מן. בשר משובח. אלה לחמנו זה המן.
בסוף פרשת ציצית.
בציצית שמונה חוטים. שזה כנגד מזמור קי”ט שבתהלים שזה מעל הטבע. כל הפסוקים שלו שמונה שמונה. זה כנגד המרכבה למעלה. הציצית באה גם לשמור את האדם. נתן צוציטא היה חוטא עם נשים. כל אישה היה משלם לה כסף כדי שתחטא איתו. ה’ יצילנו. יום אחד היתה צדקת בשם חנה שהוא ניסה לפתותה ולא הצליח. מה עשה פתח עסק לבעלה ונתן לו כסף. התם הזה פשט רגל ולא הצליח בעסק. בסוף אמר לו שיתן לו לעשות את העבירה הזאת. אמר לו, אסור. שם אותו בבית האסורים. חנה הצדקת היתה מביאה לו כל יום אוכל לכלא. פעם אחת ביום. עד שיום אחד נשבר ואמר לאשתו שתחטא עם הרשע הזה. אמרה לו, השתגעת יצאת מדעתך. למחרת אמר לה, לא תביאי לי אוכל יותר אני יודע מה את רוצה. את רוצה שאמות בכלא מדיכאון ותלכי לחיות איתו. וזו המסכנה היא מתכוונת לשם שמיים ובוכה. הלכה והתפללה לקב”ה. הרב “סדר הדורות” מביא את התפילה שלה. מי שקורא את זה, ליבו נקרע. איך עומדת חנה ואומרת אתה בראת אותו ואותי, יצר טוב ויצר רע, בבקשה, אל תתנני ביד האיש הזה. ובוכה וצמה. ושמה תכשיטים והלכה לביתו של האיש הזה. אמרה לו, תראה אתה יכול ברגע אחד להציל את חייך ואתה יכול ברגע אחד להיות בגהנם. דע מי שחוטא באשת איש יורד לגהנם ואינו עולה. אלה שיורדים לגהנם עולים אבל אלה לא עולים מהשאול תחתית. אוי ואבוי לו עם היה עם אשת איש ולא עשה תשובה גדולה. הוא עשוי להביא ממזרים ואוסר אותה על בעלה. איזה עוון נורא זה. והתחילה לדבר על ליבו ובכתה. נכנסו הדברים בליבו ואמר לה את משוחררת לביתך. ובעלך יוצא מהכלא. בעלה השתחרר מהכלא. הלכה לבעלה ואמרה, כמה להודות לה’. אמר לה, מה להודות. אני יודע, אתם עשיתם יד אחת עלי. את נכשלת. סתם את מדברת. בקיצור, לא התקרב אליה ולא אכל מהאוכל שלה. חנה לא הצליחה להוציא את החשד ממנה. אף על פי שצמה ובכתה. אחרי שנה. יום אחד נתן צוציטא הלך בדרך, ומהשמיים עשו שרבי עקיבא יציץ מהחלון. וראה את נתן הולך ועמוד אש מעל ראשו. שאל, מי זה האיש הזה ? אמרו לו זה היה רשע גדול. תפסיקו. הוא עשה תשובה. קרא אותו. בוא הנה מה מעשיך. אל תזכיר לי עוונות ראשונים שה’ יכפר לי. אני רואה שאתה בעל תשובה. תורה יש לך ? לא. אז מה אתה שווה ? מה תעשה בגן עדן בלי תורה ? מה אני אעשה לא למדתי. חיבק אותו רבי עקיבא והחל ללמד אותו תורה. יושב שנה שנתיים ללמוד תורה ונעשה תנא. יום אחד עובר בעלה של חנה ורואה אותו יושב ליד רבי עקיבא. אמר, אדם ובהמה תושיע ה’. ריבון העולמים, מי שם זה ליד זה. רבי עקיבא, קרא לו. ואז בעלה של חנה סיפר לו את כל הסיפור. אמר לו רבי עקיבא, מה אתה חושד באשתך. רוץ הביתה ותבקש ממנה מחילה. רץ הביתה נפל לרגליה עד שחזר בו. בזכות הציצית הוא זכה שחזר בתשובה. והחזירה אותו חנה בתשובה.
גם התלמיד של רבי חייא ניצל בזכות הציצית.
שמונה איברים יש באדם שצריך לשמור עליהם והם כנגד שמונה צדיקים: אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה, רחל לאה. הם הראשי תיבות שלהם, ישראל.
אדם שלובש ציצית, הציצית שומרת עליו.
שהקב”ה ישמור אתכם מכל רע. ויגזור עליכם גזירות טובות. תזכו לחיים טובים ומאושרים.
לעילוי נשמת אהובינו לעילוי נשמת הורי היקרים
אפרים שמעון אריאל שמעון בן מיסה מזל בת וסינה
בן עוזיהו מרדכי וסיגל ילחטו”א
