קדושים/הגאון רבי בן ציון מוצפי

 בס”ד

קדושים/הגאון הרב בן ציון מוצפי

וַיְדַבֵּר השם אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ב דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם–קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי השם אֱלֹקיכֶם אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ:  אֲנִי, השם אֱלֹקֵיכֶם.

אומר רבינו חיים בן עטר, זכותו תעמוד לנו. שיהיה רצון שבחודש הזה ניגאל. בניסן נגאלו בניסן עתידין להיגאל. רבינו חיים בן עטר היה נלחם להביא את מלך המשיח. הוא אומר: “דע” היות ואנחנו עם ישראל בניו של הקב”ה. והזוהר אמר: אורייתא, קודשא בריך הוא וישראל אחד הוא. ואנחנו דבקים בו ממש. שנאמר, ואתם הדבקים בהשם אלוקיכם חיים כלכם היום. לכן, צוותה עלינו התורה עלינו עם ישראל, להיות קדוש. עם קדושים. לכן אמר, קדושים תהיו. הוא מאריך עוד, אני אומר לכם את רק את הכותרות. בהמשך הוא אומר שם, שמא יאמר אדם, להיות קדושים זה על החכמים או על בני התורה או צדיקים. לא ולא כל יהודי ויהודי הוא לא חול, יש לו נשמה אלוקית מהקדוש ברוך הוא. ועליו נאמר: “ויפח עליו רוח חיים.” אי אפשר לתאר מה עומק הפסוק הזה. כל אחד מאיתנו נולד עם רוח של ה’. הקדוש עשה רוח בפיו והכניס בנו את הנשמה. מפה תדע מה זה נשמה יהודית. לכן התורה מצווה אותנו קדושים תהיו. היהודי שהוא קם בבוקר ונוטל ידיים ומברך. נכנס לשירותים, חוץ מכבודכם, ואחרי כן מברך ברכה נפלאה של אשר יצר. אחרי כן ברכות השחר. ועל כל ברכה אומר “אשר קדשנו במצוותיו”. כמה מדרגות של קדושה יהודי עולה ביום. אי אפשר לספור את זה. ועל הכל עסק התורה. שכל רגע ורגע הוא עולה עוד מדרגה. ומביא רבינו האר”י שאין רגע דומה לחברו. לכן הזהירה אותנו התורה, דבר אל כל עדת בני ישראל.

ומה הטעם ? שהקב”ה קדוש. וחייבים אנו להיות קדושים, שכן נשמתינו חלק אלוקא ממעל.  ומי שהוא קדוש שום כח, פרט או כלל לא יכול לא. למה אומרים אור החיים הקדוש ? כי הוא היה קדוש. הרי בדרך לארץ ישראל עבר דרך המדבר סהרה, שם יש חיות דובים אריות נמרים כל המינים. והנה ארי נוהם הגיע לקראתו, כלם נבהלו, הוא לא נבהל. גילה ברית קודש שלו. ראה זאת האריה, ברח. ”  וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ: “. בראשית/ט’.

זה הסוד של עם ישראל. וזה עיקר הקדושה. כל הנשים האסורות על האדם מוזכרות בפרשת אחרי מות. מייד אחרי זה קדושים תהיו. מי ששומר יזכה להיות קדוש ודבק בהשם יתברך.

הפרשה שלנו מלאה במצוות.

לקט, שכחה, פאה, גניבה, כחש, שקר, מרמה ולא תעשוק, לא תתן מכשול. עד כדי כך שרבינו האר”י נתן תיקון למישהו שעשה הרבה עבירות, תעלה לתורה בפרשת קדושים. למה ? הקריאה בתורה בפרשה זו מכפרת. עצם הקריאה בתורה.

יש שעון קיץ, היום ארוך, אל תוותר על שניים מקרא ואחד תרגום. ותכוון בקריאה לכפר על עבירות שעשית. תכוון גם על גלגולים קודמים, וגם על מי שבא משורש נשמתינו. וזה עניין גדול מ אד. שכך, אדם זוכה לזכות גם אחרים.

ואהבת לרעך כמוך, כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. אהבה. כמה היוצא אהבה ? 13. אני אוהב את חברי. חברי אוהב אותי. 13 ועוד 13 , 26. שם הוויה.  כך אומר ר’ חיים ויטל. ואהבת לרעך כמוך, אני ה’ !

יש הרבה מצוות שאנחנו לא יכולים לקיים אותם. לא לכל אחד נולד לו בן בכור והוא יכול לפדות אותו. ואם נולד בניתוח קיסרי גם לא יכול. אז מה נעשה ? כשיהודי אחר מקיים מצוות פדיון הבן ואוהב אותנו ומכוון בשם כל ישראל  ואז כאילו אני קיימתי. או לא עליכם, מצוות גירוש אישה. כי מצא בה ערוות דבר. פה בירושלים ברוך ה’ אין את מגיפת הגירושין ולא תהיה גם בעזרת ה’. אז איך ? כשיש איזה מישהו שמקיים את המצווה ומגרש את אשתו, אז כל הנשמות של אלה שלא קיימו באות ונכנסות בתוכו באותו רגע. כך אומר רבינו האר”י בספרו שער הגלגולים. ואז אתה מקיים בפועל. ואיך זה ? על ידי אהבת ישראל. כמו כן יש מצוות ששייכות לכהנים וללויים….

אל תקנה עוגות במשקל. אומר ר’ חיים פלאג’י, זה קללה. ” וְאָכְלוּ לֶחֶם בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ. … יְהוָה נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ כִּי מִכְשׁוֹל עֲו‍ֹנָם הָיָה. יחזקאל/י”ד. לא שולט בזה ברכה. אדם ילמד את אשתו שתאפה לחם לכבוד שבת ולא תקנה לחם.  בטורקיה היו מוכרים במשקל. זה קללה. אז היו מקפידים על כל דבר.

עכשיו הוא מגלה לנו שגם שאדם נזהר בממון חברו זו קדושה. זה נקרא קדושים תהיו. גם במצוות של אדם וחברו.

אַל-תִּפְנוּ, אֶל-הָאֱלִילִם, וֵאלֹקֵי מַסֵּכָה, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם:  אֲנִי, השם אֱלֹקֵיכֶם.

כמה צריך זהירות לא לבטל זמן. כשאתה מבטל זמן אתה מפנה את הקב”ה ממך. אל תפנו אל מדעתכם. אסור להסתכל בפני עבודה זרה. אתה עובר ליד מנזר אסור להסתכל. או אנציקלופדיה ששמו בה כנסיות. מטמאים את העיניים של הילדים שלנו.

אספר לכם מעשה על אבי. לקחתי את אבי לרופא, והוא לא רצה לחזור באוטובוס, שהגענו לרחוב ישעיה הוא רץ לצד השני. לא נעבור מהמדרכה של “אדיסון” (קולנוע סרטים), משום “אל תפנו אל האלילים”. הגמרא אומרת, מקום שיש בו מינות, מקום שיש בו פריצות, אסור לעמוד שמה. מייד חצה את הכביש לצד השני.

שמעון בר יוחאי היה הולך עם תלמידיו בדרך והיו עוברות שם נשים, מייד היה צועק אל התלמידים שלו, אל תסתכלו, משום שמי שמסתכל בנשים עובר על “אל תפנו אל האלילים.

תראה כמה זה חמור.

הגמרא אומרת על  “ואהבת לרעך כמוך.” ר’ עקיבא היה אומר, זה כלל גדול בתורה.

מאיפה למד את זה ?

מרבו של ר’ עקיבא, ר’ אליעזר. ר’ אליעזר, רבו היה ר’ יוחנן בן זכאי. רבו של ר’ יוחנן בן זכאי היה הלל הזקן. ר’ הלל הזקו, ר’ יוחנן בן זכאי ור’ עקיבא חיו 120 שנה. אילו שלושתם היו דוגמת משה רבינו עליו השלום, אומר רבינו האר”י. חיו עד 120 שנה ולא כהתה עינם ולא נס ליחם.

הגמרא במסכת שבת, תנו רבנן, זו ברייתא, לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי. מעשה היה בגוי אחד שבא אצל שמאי, שמאי היה בנאי. הגוי בקש למדני את התורה כולה על רגל אחת. דחפו באמת הבניין שבידו. הלך להלל, ובקש, אמר לו: ואהבת לרעך כמוך. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. אבל הקשו המפרשים, ואהבת זה מצוות עשה. ו”מה ששנוא עליך אל תעשה”, זה על דרך השלילה. התירוץ של הגאון מוילנא נפלא מאד.מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זה לא הפירוש של ואהבת לרעך כמוך. זה פירוש לגוי. גוי לא מבין איך אפשר לאהוב את השני. גוי זה אינדיבידואל. כמו בג’ונגל, חיה נפצעת מלקקים את הדם שלה. יהודי רואה מישהו בצרה מייד עוזר לו. לאהוב את השני, אין אצל הגוי מושג כזה. לכן, אמר לו הלל, במשהו קל. מה שאתה שונא שיעשו לך אל תעשה לשני. ואחרי שיתגייר ילמד מה זה לאהוב. אצל יהודי, זה עשה טוב !!! זה כלל גדול בתורה. מה שהלל אמר זה לגוי, שהוא עדיין לא יכול להבין. אוכל נבלות וטריפות. בא בטומאה, איך יבין ?

הגמרא אומרת דבר מדהים. פרשה זו שקולה כנגד עשרת הדברות. איפה ?

הדברה הראשונה אני השם אלוקיך, אמר אני השם אלוקיכם.

דברה שנייה, מה כתוב ? לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני. כנגד זה אמר, אלוקי מסכה לא תעשו.

דברה שלישית, לא תישא את שם השם אלוקיך, כנגד זה, לא תשבעו בשמי לשקר.

דברה רביעית, “זכור את יום השבת”, כנגד זה, “את שבתותי תשמורו.”

דברה חמישית, כבד את אביך ואמך, כנגד זה “איש את אביו ואימו תיראו”.

דברה שישית, “לא תרצח”, כנגד זה, “לא תעמוד על דם רעך”.

בחושן משפט יש 20 פירושים על “לא תעמוד על דם רעך”. אם ראית את חברך בצרה אסור לך לעזוב אותו. אם ראית אותו במבוכה, אם יש בידך איזה עיצה לתת לו. אם אתה יודע שהוא עומד לעשות עסקה עם נוכל תזהיר אותו. אם אתה רואה שהממון שלו נפסד. תזהיר אותו. דם פירושו גם ממון.

דברה שביעית, לא תנאף, כנגד זה, יומת הנואף והנואפת.

דברה שמינית, לא תגנוב, כנגד זה, “לא תגנובו”.

האבן עזרא שואל: למה כאן בלשון רבים ?

פירוש אחד: גם אם ראית גנב ואתה שותק אתה שותף לגניבה שלו.

פירוש שני: האבן עזרא היה במצריים באיזה כפר, והיה מגדל תרנגולים. ואשתו היתה ממונה בערב להכניס את התרנגולים ללול. והנה בא איש אחד וגנב לה תרנגולת אחת. זאת ספרה את התרנגולים ורואה 49. הלכה וגנבה מהשכנה שלה תרנגולת. היא פחדה מבעלה, כי הוא כל לילה היה סופר את התרנגולים. זאת השכנה ראתה שלה חסר, הלכה גנבה מהשנייה. השלישית מהרביעית…עד שנמצא שכולם גנבו. גנב אחד גורם לכולם לגנוב. לכן, אמר לא תגנובו.

דברה תשיעית, לא תענה ברעך עד שקר, כנגד זה, לא תלך רכיל בעמיך.

דברה עשירית, לא תחמוד, זה ואהבת לרעך כמוך. ברגע שאתה אוהב את רעך כמוך אתה רוצה שמה שיש לך שיהיה גם לו, אז ממילא אתה לא חומד את מה שיש לו. זה המעלה שלו גדולה מאד.

המדרש על הפרשה שלנו אומר, אפילו מי שהוא לא צריך רחמים, צריך שירחמו עליו. אנחנו בשר ודם שצריכים רחמים. מה פירוש ?

מעשה היה באבא יוסי בן ציתור. ציתור זה שם של מקום, כפר בגליל, שם היה גר. הוא היה מלמד תינוקות. היה לו תלמוד תורה. והיה דורש דברי תורה. יום אחד הגיע קרטני. זה רוח רעה. אמר קרטני ליוסי בן ציתור: אתה פה בשכונה עשרים שנה ואני גר ליד הבית שלך.עכשיו הגיעו שדים מארה”ב, מאוקלהומה, והגיעו לשם. עכשיו הם רוצים לגרש את השד הזה. הם באו להתנחל שם. אז הוא בא לר’ יוסי איש ציתור, ואמר לו, תראה אנחנו שכנים וחיים בשלום. אמר לו, טוב מה אתה רוצה שאני אעשה ? קח את התלמידים שלך ואת הפטישים שלכם, וכל כלי מתכת, ותלכו למעיין, כי השדים יושבים תמיד במקום שיש בו מים. ותצעקו: זה המקום שלנו. אמר ר’ יוסי, בואו נעשה איתו חסד. יבואו השדים האלו ויזיקו.     הלכו וצעקו  50 פעמים. ראו דם על פני המים. ואמרו, השדים מתו. ואז חזרו למקומם. אפילו המזיק הזה שהוא לא צריך רחמים, בכל זאת בא ובקש. אנחנו על אחת כמה וכמה.

מה אמרה התורה אחר כך, “ונטעתם כל עץ מאכל”. זו מצווה מהתורה לטעת עץ בארץ ישראל. אמנם כתוב כל עץ מאכל, אבל התנאים מוסיפים, גם עץ שהוא לא מאכל. וזה משום יישוב הארץ. כל בניית בית, כל בניית גדר, כל נטיעת עץ יש בה מצווה. בוא ולמד מהקב”ה. הוא הראשון שנטע עצים. גן עדן לא יכול להיות ריק ללא עצים. צריך לטעת עצים בארץ ישראל. וכך בונים את הארץ.

היה פעם מעשה בתרנגולת בגליל שבנתה לה קן, והתרנגולת הזאת הביאה מלא אפרוחים. כל יום היתה יוצאת איתם לטיול ושומרת עליהם. והנה ראתה שבא איזה עוף טורף ובנה את הקן שלו על הקן שלה. היא באה לקן ותקפה אותו בראש שלו. אמרה לו: לך תבנה לך קן איפה שאמא שלך קבורה. מה אתה בונה קן במקום שלי. ככה הקב”ה אמר: ונטעתם כל עץ מאכל. עץ זה רמז לבנים. כי האדם עץ השדה. אתה נטעו לך עץ תיטע גם אתה עץ. כך היה עם אדריינוס הרשע. הוא הרג את ביתר. אח”כ בא טרונרופוס הרשע והרג את ר’ עקיבא. ה’ ייקום דמם. הזוהר הקדוש אומר, עתיד הקב”ה להקים את כולם ולנקום את דמם. אז אדרינוס, יום אחד היה הולך בדרך. והנה רואה זקן אחד נוטע עץ. איזה עץ ? עץ של תאנים. אמר לו: אתה עובד קשה, אתה חופר עמוק באדמה. מתי יצא לך פרי ? אתה כבר רגל וחצי בקבר, מה אתה עושה ? אמר לו: למה אתה אומר לי ככה ? אני נוטע בשבילי ? אצלכם הגויים כל דבר זה אינטרס. אני נוטע למארי שמיא, לקב”ה. הוא ברא עולם, והוא מבקש שנפאר את העולם. ואתה חושב שתוכל מהתאנים האלה  ? ענה לו, אם הקב”ה יתן לי חיים, אני אברך על התאנים האלה ואוכל מהן. אמר לו, טוב, אם זכית, ואחרי שספרת עורלה 3 שנים, תביא לי סל אחד של התאנים שלך. בן כמה אתה ? אמר לו: 100. העץ נתן פירות. ובשנה הרביעית מילא את כל הסל מלא תאנים על כתפיו והלך לארמון המלך לקיסריה. מה זה אדוני ? אנחנו שומרים פה. אמר להם: פלוני זקן מכפר פלוני הגיע אליך. הלכו לקיסר ואמרו לו. תכניסו אותו אלי. הא זה אתה ? זכית ? אמר המלך לשר האוצר, תרוקן את התאנים ותמלא את הסל בזהב. היתה לו שכנה רעה. זאת אמרה לבעלה: תראה את השכן שלנו, הקיסר אוהב תאנים, הביא לו סל של תאנים, החזיר לו סל של זהובים. טוב בסדר. מה את מתנפלת עלי. אסף תאנים והלך אל הארמון. הפעם עשו לו הרבה צרות. הקיסר אמר תכניסו אותו אלי. אמר לו הקיסר: מה זה ? אמר לו: אני שמעתי שאתה אוהב תאנים. מאיפה שמעת ? השכן שלי, הביא לך תאנים. אני לא אמרתי לך להביא. לו אני אמרתי להביא. אבל אשתי אמרה לי להביא לך. אז אתה שומע בקול אשתך. אז תשימו אותו על השוק, ותשימו לידו את שק התאנים, וכל איש שעובר זורק לו בפרצוף. המסכן הזה, איזה 500 תאנים זרקו עליו.

השיעור לעילוי נשמת היקר והאהוב

 אפרים שמעון אריאל ז”ל

בן עוזיהו מרדכי וסיגל שיבדלו לחיים טובים וארוכים.

ת.נ.צ.ב.ה

יהי זכרו ברוך

תגובות

comments

הפוסט הזה פורסם בתאריך פרשת השבוע עם התגים , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *