בס”ד
איך להצמיח ילד שיודע לחשוב ?
אנו נמצאים בתקופה בה ידע רב זמין עבור כל מי שרוצה ללמוד.
מכללות נפתחות לבקרים, האינטרנט מהווה מקור מידע עצום ומגוון, לכן, חשוב להצמיח ילד שיודע לחשוב.
למה חשוב ללמד איך לחשוב ?
לחשוב זו איכות חיים.
לחשוב זה מותר האדם מן הבהמה.
לחשוב זה חלק חשוב בלקבל החלטה.
לחשוב נכון מוביל לשמחת חיים.
בשמחה אותיות במחשבה !
סוף מעשה במחשבה תחילה
ובכן, כיצד נפתח אצל ילדינו את כישורי החשיבה שלהם ?
בשלב ראשון, נברר מהם כישורי החשיבה המתאימים לגיל הילד.
בשלב שני, נחשוב כיצד ליצור מצבים שיגרו את הילד להשתמש בתהליכי החשיבה הללו.
בשלב שלישי, נשיים (נתן שם) את תהליכי החשיבה שבאו לידי ביטוי בסיטואציה.
במאמר זה, אתייחס לגילאי 7-12.
ע”פ פיז’ה, פסיכולוג צרפתי, שחי בשנות ה 70 של המאה הקודמת, אך עדיין ממש רלוונטי גם בתקופה זו, מתקיים שלב האופרציות הקונקרטיות: (גיל 7-12).
אופרציה פירושה פעולת חשיבה הגיונית. קונקרטי פירושו מוחשי.
מה הם המאפיינים של החשיבה בשלב התפתותי זה ?
בשלב זה הילד כבר מסוגל לחשוב באופן לוגי, דהיינו, הגיוני.
יש ייצוג של סמלים בחשיבה. אולם, הילד מסוגל לחשוב רק על דברים קונקרטיים, על המצוי והמוחשי.
זאת אומרת, שאע”פ שהחשיבה שלו הגיונית היא צמודה לקונקרטי ולמוחשי. ההיגיון שלו זקוק למוחשיות על מנת להתקיים.
הילד רוכש יכולות חשיבה חשובות:
א. מושגים וסיווגים – הילד מסוגל לחשוב באופן לוגי על קבוצות היררכיות ולמיין לפי מספר משתנים. עם זאת ההיגיון עדיין כבול למוחשי. לדוגמא, הילד יכול לחלק באופן היררכי חיות מסוג דו חיים, יונקים, בהמות, ואחרי כן למיין לפי סוג המזון, אורך חיים.
דוגמא נוספת:
לחלק פירות באופן היררכי לשלוש קבוצות:
קבוצה ראשונה: שאוכלים הן את הפנים והן את החוץ פירות. לדוגמא, ענבים, תאנים, תפוחים, אתרוגים בריבה, לימונים (לימוניות קטנות או ריבה), אגסים, תותים, חרובים, חבושים, גויאבה, אפרסמון וכיו”ב.
בקבוצה השניה – פירות שיש להם גרעין בפנים (גרעין גדול ביחס לפרי) ואוכלים את הבחוץ. לדוגמא, זיתים, תמרים, גודגדניות, משמשים, אפרסקים, שזיפים, אוכמניות, ליצ’י, דובדבן, פיטנגו, מנגו, וכיו”ב.
בקבוצה השלישית – פירות שיש להם קליפה שלא אוכלים אותה, אלא רק את מה שבתוכה. אננס, ערמונים, רימונים, אגוזים, שקדים, פיסטוקים, לוז, צנוברים, פומלית, פומלה, אשכולית, קיווי, קוקוס, הל, וכיו”ב.
אחרי כן, לחלק לפירות ששייכים לשבעת המינים או לא שייכים לשבעת המינים. שימו לב, הדגשתי בכל קבוצה את הפירות ששיכים לשבעת המינים.
ב. סדרות – לפתור בעיות של סידוריות, לסדר עצמים על פי סולם עולה או יורד. לדוגמא, מהקטן אל הגדול, הגבוה אל הנמוך או ההיפך.
ג. ביזוריות – היכולת להתרכז במס’ ממדים בו-זמנית. לדוגמא, כאשר עורכים ניסוי ביחס לכמות נוזלים שנמצאת בכוסות. אם נראה לילד 2 כוסות באותו גודל עם אותה כמות נוזלים. ואחרי כן, ניקח את אותה כמות נוזלים, בכוס אחת נשאיר את אותה כוס, ובכוס השנייה נשפוך את אותה כמות נוזלים לכוס גבוהה, הילד יהיה מסוגל לומר שזו אותה כמות נוזלים על אף העובדה שבכוס אחת הנוזלים יראו גבוה יותר בכוס הנמוכה יותר. מדוע ? ילד שיש לו כבר חשיבה ביזורית, יכול להתחשב הן באורך והן ברוחב של הכוסות.
ד . הפיכות בחשיבה – הילד יכול לדמיין את הפעולה ההפוכה לזו המבוצעת. במילים אחרות לעשות מעין “רוורס בחשיבה”.
כעת, נחשוב כיצד ליצור מצבים שיגרו את הילד להשתמש בתהליכי החשיבה הללו.
מצבים לפיתוח יכולת חשיבה של מושגים וסיווגים:
א. שימוש במצבי חיים שדורשים פעולות של מיון וסיווג. לדוגמא, בקשת מהילד שיסיע בהורדת הכביסה, ואז את מבקשת שיסווג לפי מצעים, לבנים וכו…
ב. שימוש במשחקים שדורשים פעולות של מיון וסיווג. לדוגמא, קלפי רביעיות, קומבינציה, דוגמאות נוספות ניתן למצוא באתר קיד סמרט
מצבים לפיתוח יכולת חשיבה של סדרות:
א. דוגמא, למצב חיים המאפשר שיח על יכולת חשיבה סדרות: הילד הולך למכולת לקנות מוצר מסויים. בידו שטר ומטבעות. שיחה על העודף או סידור המטבעות מגדול לקטן יכולה לפתח יכולת חשיבה זו.
ב. משחקי קלפים מלחמה או משחק קלפים “חלומות”.
מצבים לפיתוח יכולת חשיבה של ביזוריות:
א. דוגמא למצב חיים המאפשר שיח ופיתוח יכולת ישיבה ביזוריות: את מבקשת מהילד למיין את הפירות והירקות לפי כמה מדדים (לדוגמא: לפי גודל, צורה וצבע.
ב. משחק התאמה, הכולל 8 משבצות (מעין טבלה) שבציר האופקי למשל יש 4 צבעים ובציר האנכי 4 רמות של גודל. ואז הילד מתבקש לשים אוביקטים שונים בריבוע המתאים. לדוגמא, פרפר אדום גדול במפגש שבין ה”גדול” ל”אדום.”
מצבים לפיתוח יכולת חשיבה של הפיכות בחשיבה:
א. מצב חיים המאפשר פיתוח של הפיכות בחשיבה-כל שיחה או דיון שהילד יכול לדמיין את הפעולה ההפוכה לזו המבוצעת.
ב. האפשרות להפסיד או לנצח בכל משחק.
נעבור כעת, לפעולת שיום פעולות החשיבה.
אני מאמינה, שההורים יוצרים סיטואציות בהם הילדים מתנסים במיומנויות חשיבה השונות. מה שמפתח את היכולת של הילד לחשוב הוא העובדה שההורה, האם, או המורה נותנים שם למיומנות החשיבה. לדוגמא, לומר לילד איזו פעולת חשיבה בצעת עכשיו ? ושהילד יגיד “מיינתי”, “בזרתי” וכו’.
פעולת השיום היא קריטית לפיתוח החשיבה מכיוון שהיא הופכת את פעולות החשיבה למודעות ואז הן משמשות ככלי עבודה לילד.
זכרו, השיום, מפתח את מגוון פעולות החשיבה של הילד. בשלב מתקדם יותר יש ללמד את הילד איזו פעולת חשיבה מתאימה לאיזו סיטואציה.
בברכת הצלחה בפיתוח החשיבה,
איריס
M.Ed
