בס”ד
על מה לבכות בתשעה באב ?
איך תבני את בית המקדש
במעשייך הטובים ?
תהפכי את הקינות לתיקון !!!
האם את יודעת מה את מפסידה כי אין לנו בית מקדש ?
כן ?
לא ?
כדי לבכות כמו שצריך את צריכה לדעת מה הפסדת.
אני מזמינה אותך לסיור בירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים.
כשבית המקדש היה קיים ירושלים היתה בשיא תפארתה.
עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים.
נכנסת לעיר ואת נדהמת מיופיה.
את מריחה ריח משכר.
את שואלת, מה זה הריח המשכר הזה ? עוברת לידך מישהי מתוקה ואומרת לך זה הריח של הקטורת.
מה זה קטורת ?
הקטרת הקטורת בבית המקדש היא אחת ממצוות ה’ יתברך המתקיימת בכל יום פעמיים-בבוקר ובין הערביים, וחביבה היא לפני ה’ יתברך יותר מכל מעשה הקורבנות ומן התפילה וסודותיה ומעלותיה עצומים. בהמשך אספר לך מה את יכולה לעשות במקום הקטרת הקטורת בבית מקדש.
את נוסעת ומגיעה לבית המקדש. מה את רואה ?
מי שלא ראה את בית המקדש בבניינו לא ראה בנין מפואר מעולם. (סוכה נ”א).
כולך התפעלות ואת מרגישה שאופפת אותך התחזקות של יראת שמיים בשלמות.
בזמן שבית המקדש היה קיים, היתה ברכה גדולה גם ברוחניות וגם בגשמיות.
את מתקדמת בהליכתך והנה את רואה נביאים, כהן גדול וסנהדרין. הסנהדרין היו מורים לעם את הדרך. לכל שאלה היתה תשובה.
שערי השמיים היו פתוחים לתפילות, לא רק שערי דמעה.
היה שפע של פרנסה.
הפירות היו מדהימים ביופים, בגודלם ובטעמם.
החיטה היתה בגודל של כליה של שור.
השעורים היו בגודל גרעיני זיתים (של אז).
העדשים היו בגודל דינרי זהב.
העיזים היו נוטפות חלב.
התאנים היו נוטפות דבש.
ואז הבנת, מה זה ארץ זבת חלב ודבש.
את עדיין נפעמת מהריחות והקדושה, והנה המדריכה אומרת לך עוד לא נכנסת פנימה. את יודעת כמה ניסים מתרחשים בבית המקדש כל יום ?
בואי ואספר לך:
הנס הראשון הוא, שכאשר היו היהודים עולים לבית המקדש, בתיהם ורכושם היה נשאר ללא הגחה אנושית. אך ההשגחה העליונה השגיחה ולא נגרם שום נזק.
הנס השני, מליוני יהודים היו נכנסים לעזרה שבבית המקדש, ועל כולם הקב”ה שמר, ש”אפילו כל ישראל נכנסים בעזרה – עזרה מחזיקתן !” (אבות דרבי נתן). נס זה בלט ביותר בפסח, מכיוון שבפסח הגיעו גם הנשים והטף. יום אחד בקש המלך אגריפס מהכהן הגדול (מסכת פסחים ס”ד) לשמור כליה אחת מכל קרבן פסח שיקריבו. כשספרו, מצאו שם 1200,000 כליות. זאת אומרת, שבזמן כה מועט, מאחרי חצות של י”ד בניסן ועד לפני שקיעה של י”ד בניסן הוקרבו כל כך הרבה קרבנות. זהו הנס השלישי. דמייני לרגע את גודל המעמד. אין דברים כאלה !!!!!!!!
בחצות הלילה, לאחר אכילת קורבן הפסח היו עולים אל גגות ירושלים, כשהם מכוונים לבית המקדש, ושרים את ההלל בהוד, הדר ובהתלהבות עצומה.
איזו הרגשת דבקות נפלאה, במי שאמר, “והיה העולם” !
הנס הרביעי, תארי לעצמך כמה אנשים היו צריכים ללון באותו לילה בירושלים ואף אחד לא אמר, לא מצאתי היכן לישון. לכולםםםםםםם היה מקום.
“מעולם לא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים, ומעולם לא אמר אדם לחברו לא מצאתי תנור לצלות פסחים בירושלים” (אבות דרבי נתן)
נס חמישי, כאשר היו העולים לרגל מתפללים בבית המקדש, היו עומדים צפופים, עד שהיה נראה שהם צפים על הקרקע מרוב צפיפות, אך כאשר היו משתחווים, היה נעשה ביניהם מרווח של ארבע מאות (כ2 מטרים).
מדוע ?
כדי שלא ישמעו את הווידוי של חברם ויתבייש אומר הווידוי.
נס שישי, המזבח שעליו היו מקריבים את הקרבנות, היה תחת כיפת השמים. השלג, והגשם הירושלמי לא כיבו את אש המזבח.
נס שביעי, הרוחות החזקות, לא היו מפזרות את עמוד העשן הישר שהיה יוצא מאש המזבח.
נס שמיני, כשבנה שלמה המלך את בית המקדש, נטע עצים שהצמיחו פירות מזהב. העצים האילו נתנו פירות של זהב עד שנכנסו הגויים להיכל.
נס תשיעי, כמה שהיה חם בקיץ, בשר הקורבנות מעולם לא הסריח.
נס עשירי, כלי החרס שבהם בשלו את בשר הקורבנות נבלעו באדמה.
נס אחד עשר, העופות והציפורים לא היו עפים מעל בית המקדש משום קדושתו.
נס שנים עשר, אווירה של ירושלים היה מרפא את החולים. (רד”ק תהילים מ”ח).
נס שלושה העשר, לחם הפנים היה נשאר טרי וחם כל השבוע. ללא צורך של חימום במקרו וללא הקפאה.
נס ארבעה עשר, כל כהן שהיה אוכל מלחם הפנים, היה שובע בפחות כזית.
איך זה קרה ?
שאיש ישב תחת גפנו ותחת תאנתו ובמקום להודות לה’ אז בבית ראשון הם חטאו בעבודה זרה שפיכות דמים וגילוי עריות ובית שני חטאו בשנאת חינם ?
מהו המקור לעוונות החמורים כל כך ?
משום שלא ברכו בתורה תחילה. לא הכירו מספיק בחשיבות התורה. לא הבינו מה המשמעות של “אשר בחרתנו”. לא הבינו שישראל זו ליגה אחרת. שאין בה שעם ישראל זה עם סגולה, זה העם הנבחר. (הגאון, הראשון לציון, יצחק יוסף, שיעור במוצאי שבת האחרון).
זה העם אשר עליו אמר בלעם: הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.
אז מה תעשי ? כיצד תבני את בית המקדש במעשים הטובים שלך ?
א. תבכי על החורבן. תבכי מעומק הלב. תתני את הלב. הקב”ה רוצה את הלב.
ב. תשתדלי מאד לא לעבור אף עבירה שקשורה לעבודה זרה, שפיכות דמים גיוי עריות ושנאת חינם. לעבירות יש סעיפים רבים הקשורים בהם וכדאי ללמוד אותם. לדוגמא, הלבנת פנים נחשבת שפיכות דמים.
ג. תלמדי איך נראה בית המקדש. אני ממליצה על הספר בית המקדש בירושלים של הרב ישראל אריאל.
ד. תחשבי על המצוות שאת מפסידה מכיוון שאין בית מקדש, לדוגמא, עליה לרגל בפסח נדים חייבות. הקרבת קורבן פסח נשים חייבות. יולדת היתה מביאה קרבן תודה.
ה. תבכי על צער השכינה. מי שמשתפת את צער השכינה בחייה תפילותיה נענות.
ו, תתפללי על בנין בית המקדש באופן קבוע.
ז. בבית המקדש היו נשים שעסקו בהכנת הפרוכות ובהכנת בגדי הכהנים. חלק מהנשים היו מכינות את הצבעים לחוטים, חלק טוות את החוטים וחלק היו אורגות את הבדים. חשבי, איזו עבודה את רוצה לעשות, כדי לקחת חלק.
ח. אמרי פעמיים ביום את פיטום הקטורת, פעם אחת בבוקר ופעם אחת בין הערביים. מה את מרויחה ?
1. מסלקת את המוות ממך ומהעולם.
2. לא תינזקי באותו יום.
3. תינצלי מדינים קשים ומחלות.
4. אמירת פיטום הקטורת מסוגלת לרפאות את החולה.
5. תמצאי חן וחסד בעיני כל רואייך.
6. תזכי פרנסה טובה ואף לעשירות, ולא יחסר לחמך לעולם.
7. מבטלת כשפים והרהורים רעים.
8. עושה נחת לבורא עולם.
9. זוכה לחלק בעולם הזה ובעולם הבא.
10. תינצלי מדין גהנום ומדין של אומות העולם.
ט. תבכי על חורבן בית המקדש.
י. תחשבי כל היום איך להיטיב ? איך לעשות מעשים טובים ? מחשבה טובה הקב”ה מצרפה למעשה. חסד אל כל היום. אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי. (דוד המלך תהלים).
תפילה מאת רב נתן מברסלב:
ותמהר ותחיש לגאלנו גאולת עולם ותביא לנו את משיח צדקנו ותבנה לנו בית קדשנו ותפארתנו ושם נעלה ונראה ונשתחווה לפניך בשלוש פעמי רגלנו ככתוב בתורתך: “שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יי אלהיך במקום אשר יבחר, בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות ולא יראה את פני יי ריקם, איש כמתנת ידו כברכת יי אלהיך אשר נתן לך” ונזכה לסדר בבית המקדש לחם הפנים לפניך תמיד. ותכניס את השפע והפרנסה מן החוץ לפנים לתוך הקדושה ולא תלך עוד רבוי השפע והפרנסה להעכו”ם והרשעים חס ושלום, רק כל השפע טובה והפרנסה והעשירות יהיה נמשך לנו מאתך ותקיים לנו מקרא שכתוב: “יפתח יי לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלווית גויים רבים ואתה לא תלווה כי יי אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבוט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשולו”.(ליקוטי תפילות לא)
מצוה להפיץ ולזכות את הרבים “כל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו”
מקורות למאמר:
א. סדר פרשת הקטורת ומעשה הקורבנות. יצא לאור ע”י “היכלא דרשבי” (ע”ר), רחוב שילה 4 ירושלים ת.ד. 6010 טלפון: 02-6251451
ב. בית המקדש בירושלים, הרב אריאל.
ג. מכתב מאליהו, הרב דסלר.
