פרשת ויחי

בס”ד                                                                                                     תשע”ד

 

פרשת ויחי/ הרב מוצפי

 

כיוון שהתחילה שעבוד עם ירידת יעקב למצריים. לכן הפרשה סתומה.

משה רבינו היה בן 80 שנה שבא להוציא את ישראל ממצריים. בני ישראל היו במצריים 210 שנים. עוד טעם לכך שהפרשה סתומה, בקש לגלות את הקץ ולא גילה. ולמה לא לגלות את הקץ ? הרי משם יצא לנו “שמע ישראל”. בא יעקב לגלות את הקץ והסתלקה ממנו שכינה, ואז חשש שמא אחד מהבנים לא בסדר. ואז אמרו הבנים “שמע ישראל ה’ אלוהינו ה’ אחד”.

 לא קוראים לאבא בשמו בחייו.

יש מדרש שאומר למה מתו בניו של אהרון ? למה שלא נתן את השם של אביו.

אסור לקרא לאבא בשמו. מותר להגיד אני יוסף בן שרה. איך דוד אומר ? אני דוד בן ישי. זה מותר.

הזוהר הקדוש מתרץ שיעקב אבינו הוא אדם הראשון. ויעקב היה יפה כמו האדם הראשון. ויפרו וירבו מאד. אדם-יעקב. אדם הראשון זה יעקב ויעקב זה אדם הראשון. לכן 130 שנה. לא נחתי מעשיו, לא שקטתי מדינה ויבוא רוגז יוסף. יש מעין זה בפרשה הקודמת שמגיע יעקב אצל פרעה הוא שמח. לכל מקום שמגיע צדיק המקום מתברך על ידו. לבן שכנע את בני עירו להשתתף איתו ברמאות של יעקב, מיום שהוא הגיע נפטרה בעיית המים. אז הם שתפו איתו פעולה. יעקב אבינו כשהגיע למצריים פסק הרעב. יעקב חזר ליוסף הצדיק, אז הכל חזר על מקומו בשלום. אביו גידל אותו 17 שנה וכנגד זה יוסף כלכל את יעקב 17 שנה.

אצל האדם הראשון, כך מובא ברבי פרקי אליעזר. אדם הראשון אחרי שחטא וראה שגרם מוות בעולם, ישב 130 שנים בתענית, והיה שם מי קרח על צווארו, והיה מעלה קוצים על גופו ופרש מאשתו, באותם שנים נבראו מזיקים, מכיוון שלא היה עם אשתו. עיקר ימי השובבים זה בשנה מעוברת. ימי השובבים מאד חשובים לתיקון ולתשובה. הרבה דברים נפלאים מתרחשים בימים אלו. מצריים היא ערוות הארץ. 10 קבים של זימה ירדו לעולם 9 נטלה אפריקה. אפריקה היא ארץ טמאה. אז יעקב אבינו ירד  כדי לברר את ניצוצות הקדושה. ומשם התחילה הזימה בעולם. מתי מתחילים להתברר ? ממוצאי שבת של פרשת ויחי ועד סוף פרשת תצווה. לכן, יעקב אבינו סבל את אותם 130 שנה. כשהוא הגיע נפסק הרעב. פרעה היה מבסוט. פרעה חשש שהוא ימות אז יחזור הרעב. “מעט ורעים היו שנות חיי ולא השיגו…הוא שאל אותו בן כמה אתה ? למה אתה לא אומר 130 ? יעקב הבין את השאלה שפרעה פוחד שהרעב יחזור. אז יעקב אומר לו אל תפחד אני אחיה הרבה כי סבלתי עד עכשיו וכעת אני מתחיל לחיות.

ר’ אריה לייב, מרוסיה, עבר ממדינה למדינה אם לא שמעו בקולו. הוא סבל מאד מעניות. היה אוכל גריסים ישן מעט ואח”כ יושב ללמוד. הוא אמר לאשתו לכי תבשלי תפוח אדמה, והיה לו קושיה על הרמב”ם. השאגת אריה נפטר בפרשה זו. כל היום היתה הקושיה מסתובבת לו בראש, עיין ומצא את התירוץ. בשמחה גדולה בא לאשתו והוא רוקד. העניים גרשו אותם משם שהם רוקדים באמצע הלילה על זה שהוא מצא את התירוץ.

הוא היה תקיף וחולק על חכמים בצורה חריפה. מחכים לו לערבית והוא היה עסוק התפללו בלעדיו. באה הרבנית ושאלה איפה הרב ? לא ידעו איפה הוא. לבסוף מצאו אותו תחת ארון הספרים. כל ארון ספרים התמוטט עליו. והוא היה פצוע. הרימו אותו והשכיבו אותו, הוא אמר להם אל תדאגו אני חי. לא סתם נפל הארון ספרים. כל אלו שהוא חלק עליהם קטרגו עליו. “בהיותי תחת הספרים בקשתי מחילה אחד אחד חוץ מאחד שלא סלח, ר’ מרדכי בעל הלבוש, שהוא חלק עליו הרבה והוא לא מחל. אריה שאג  מי לא ירא, ובאמת אחרי חודש הלך לעולמו.

מה זה “ויקרבו ימיו למות”. מה זה ימיו למות ? כל אחד מישראל נקצב לו הימים לקיים מצוות. בבוקר כל אדם מקבל נשמה בלילה מחזיר אותה ובבוקר מקבל אותה. ודנים בשמיים  האם להחזיר לו אותה או לא. לכן, אומר קריאת שמע ווידוי. בבוקר העמידנו מלכנו לחיים ולשלום, בלילה אני מדרגת בן, אתה ישן. אבל אני מבטיח תתן לי את הנשמה ואז אני אעבוד אותך בכל כוחי. כל יום הוא יום בפני עצמו.

בזוהר הקדוש כתוב, אם היו יודעים הצדיקים איזה שכר ה’ נותן להם היו רוקדים משמחה. “מה רב טובך אשר צפנת ליראיך”. ואז באים כל הימים שבהם הוא עבד את ה’. ויקרו ימי ישראל למות. יעקב אבינו למד ולימד תורה הוא עמוד התורה. ראה שהימים שלו קרבים קרא לבנו ליוסף.

מעשה על ר’ שמעון בר יוחאי היו לו 9 תלמידים. והוא העשירי. ר’ אבא, אלעזר, יוסי, יצחק, חזקיה, יהודה… אחד מהם ר’ יצחק שהוא קבור בכניסה לקבר של רשבי. רשב”י ראה שפניו של ר’ יצחק מפוחדים, שאל אותו ר’ שמעון למה הוא מפחד ? אמר לו שהוא רואה שהצל שלו נעלם והוא מרגיש שהגיעו ימיו להפטר. הוא בקש שישגיח על בנו שילמד תורה. דבר שני בשבעה הימים הראשונים של הקבורה תלך להתפלל שינצל מהדין הקשה, דבר שלישי שבקש, אם תגיד דברי תורה שאמרתי, תגיד אותם בשמי. מכיוון ששפתיו של הנפטר דובבות בקבר כאשר אומרים דברי תורה שהוא אמר בשמו. צריך לדייק מי אמר מה ?

להשתדל כמה שאפשר לומר דבר בשם אומרו.

קרא לר’ אלעזר בנו, תשב בשער ותאמר מי שרגיל לבוא יבוא ומי שלא רגיל לא יכנס. והנה הגיע המלאך …ר’ אלעזר לא נתן לו להיכנס. ר’ שמעון פרש ידיו לשמיים, ריבונו של עולם תשאיר את ר’ יצחק איתנו הוא חביב. ענו לו: מה שאתה מבקש מתקבל אבל שאתה בא תביא אותו איתך.

ככה באים כל הימים של הצדיק לפניו. שאל ר’ שמעון את ר’ יצחק: את אביך ואת אמך ראית ? אמר לו: לא. אז ר’ שמעון אמר אם כך עדיין אפשר לשנות. מי שנמצא בזמן פטירת צדיק לא יראה גהנום. שחת זה אחד מ7 שמות של גהנם. כמו משיה תהום. בשעת הפטירה כל המצוות באות. זה פירוש וקרבו ימי ישראל למות, באו כל המעשים של יעקב, ומי יכול לספור את הכמות של המצוות של יעקב.   

יעקב ועשיו ביום לידתם היו מדברים. אברהם אבינו נפטר בן 175. יצחק היה בן 75 שנפטר אברהם. ויצחק בן 60 שנה בלדת את יעקב ועשיו. אז שלושת האבות ראו זה את זה. אומר המלב”ים, בקש יעקב לגלות את הקץ ונעלם ממנו.  מה זה ויפח לקץ ? אלה שאומרים בתאריך זה וזה יבוא משיח לא נכון עושים. כי זה גורם ליאוש מהגאולה. הקב”ה לא גילה מתי יבוא משיח כי זה לא תלוי בתאריך אלא במעשים שלנו.

האחרונים עשו חשבונות. הרמב”ן, הראש, רבינו אשר, ר’ יעקב בעל הטורים, רבינו חיים בן עטר, וכן על זה הדרך. אלא מעשה היה. היה ילד שובב שלא מקשיב בשיעורים, אמר לילד שלו למה אתה לא לומד תורה ? אתה יודע שכל החברים שלך חולמים להגיע לגרמניה לליציג. זו עיר שבאים אליה סוחרים, ומוכרים. עושים יריד ומוסיקה וגזוז ובובות רוקדות. תביא לי ציונים טובים אני אקח אותך לליציג. זה שבועיים נסיעה בעגלה. בעקבות זה כל פעם הילד הביא ציונים מצויינים. הגיע התאריך האבא הכין את העגלה עם הריפוד וביגוד מה שצריך. נוסעים. אחרי שעתיים שלוש, אבא מתי מגיעים ? אמרתי לך שבועיים. שתק איזה שעתיים. אבא ? מסתכל אם אבא כועס או לא ? תפסיק לשאול אותי, אל תשגע אותי כל הדרך, אני צריך לתכנן חשבונות. טוב אבא אני לא ארגיז אותך. נוסעים נוסעים נוסעים, והנה יום לפני שמגיעים. לפי הגבעות שאני רואה מרחוק אנחנו מגיעים. מותר לשאול מתי מגיעים ? בימים הראשונים לא שואלים מתי מגיעים אבל ביום לפני האחרון מותר לשאול כי כבר מגיעים. בזמן התלמוד ידעו שהגלות ארוכה. אבל עכשיו שאנחנו קרובים אפשר לעשות חשבונות כדי לעודד את הלבבות.

מה בקש יעקב מיוסף ?    אל נא תקברני במצריים.

3 סיבות:

א.     כינים.

ב.     שלא יעשו אותו עבודה זרה.

ג.      צער גלגול מחילות-הנשמה רק פה ניתן לקבל אותה. אלה שנפטרים בחוץ לארץ, יהיו תעלות תת קרקעיות ויבואו לישראל. אחרי שיוצאים מלוויה תולשים עשבים וזורקים אחרי כתפיהם, ויציצו מעיר, רק שיש קבורה, רמז שזרעו את המת באדמה, כמו החיטה, מצמיח ישועה, מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה, אתה לוקח חיטה שם אותה באדמה היא נרקבת ואז צומחת, כך הצדיקים על אחת כמה וכמה.

וכל זה עשה כדי שפרעה לא יעמוד נגד. עד שיוסף איים על פרעה, נשבעתי שלא אגלה שאני יודע שפה אחת יותר ממך.

לא שינו את שמם לא שינו את לשונם. יוסף נשאר יוסף. ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף לא שיניתי את שמי.

“וידגו לרב בקרב הארץ.” לא יוכל לראות ויגש אותם אליו ויחבק וישק להם. למה הפסוק מדגיש שגם חיבק וגם נישק? זה ידוע שסבא אוהב. ציצית זה מצווה אחת שקולה כנגד כל התריג מצוות. ציצית גימטריא 600 תוסיף את החוטים נעשה תרי”ג. התרי”ג מצוות הם גדולות וציצית זו מצווה קטנה שיש בה את כל התרי”ג.

גם אצל יצחק וגם אצל יעקב הם כבר לא יכלו לראות, “עיניו כבדו מזוקן לא יוכל לראות”. איך יברך ? ע”י נישוק הברכה משפיעה. כי צריך את הראיה בשביל שהברכה תפעל. אבל כאשר הוא לא רואה צריך חיבוק ונשיקה.

וידגו לרב בקרב הארץ. הגאון מוילנא כתב: “וידברו בני יוסף אנחנו עם רב. הם היו השבט הגדול בארץ. מדוע ? כי יעקב אמר וידגו לרב. במצריים היו מעט. מה זה בקרב הארץ ? החתם סופר יש לו פירוש נפלא. חידוש נפלא: זה נס שדג יחיה באדמה. אלא שברך אותנו שנהיה מעל הטבע, שנהיה כדג שחי בארץ. ר’ יעקב מדובנא כותב: היה מעשה . משיח אל תזכיר לנו אמרו אנשי העיר. ואז הוא סיפר להם סיפור על שועל וציפור. יום אחד היה שועל וכמה ציפורים על העץ. ציפור ציפור בואי לפה ונטייל על שפת הים בראשון ובאשדוד. אתה שועל רמאי, אתה רוצה לטרוף אותנו. אתמול ראינו אותך אוכל ציפורים. היום מה נשתנה? ענה להם השועל: כי היום בא המשיח וכתוב וגר גדי עם כבש,….הוא דיבר איתם השועל והציפורים התחילו לצחוק עליו. פתאום הוא שומע חצוצרות. מה זה הוא שאל אותם ? אמרו לו הציפורים ציידים….ענו לו הציפורים: הרי בא משיח, אז למה אתה פוחד ?

ראובן בכורי אתה. מה רצה לומר ? הגאון יעבץ: יעקב לא רצה לתת את בנימין. בניך ולא בני ? נכדים זה כמו הבן. נכדים הם כבנים. מה זה בכור שוטה ? הרי יש הדס שוטה. 2 ו 1. בכור מאמא נקרא בכור שוטה. בכור מאבא זה לא בכור שוטה. הבכור שנולד האבא צריך לתת לכוהן 5 סלעים. בהמשך האבא נפטר והבכור לוקח פי 2 מהירושה. אם איש לקח 10 נשים הוא צריך לפדות עשרה בנים. אבל בירושה זה רק הבכור מאבא. אתה בכור שלי לא בכור שוטה.

מה זה בסודם אל תחת נפשי ? בן לוי ולא בן יעקב. הגמרא אומרת שאין לך מחזרים על הגרנות כמו שבט לוי. תן לי תרומה, תן לי מעשר. ואין לך מלמדי תינוקות שהם לא משבט שמעון. יעקב רצה לתקן אותם. מרגלים היו עשרה, למה דווקא שמעון ולוי היו במרגלים ? ויאמרו איש אל אחיו, נתנה ראש…אומר המהרשא, כל מקום שכתוב איש אל אחיו זה שמעון ולוי, כיוון שאלה היו השניים לכן הזכיר את המרגלים. זה שהוא צריך ללמד תינוקות חייב להיות ארך אפיים. כי לא הקפדן מלמד. לכן רצה יעקב שיהיו עדיני נפש. וזה שמחזר על הגרנות צריך להיות סבלן.

מכאן ראיה שמשה הוא משיח. שילה זה אחיה השילוני.

לסיום לעילוי נשמתו של הרב יצחק כרמלי ששנים רבות היה מהמייסדים של השיעורי תורה פה. מי שהשקיע בתורה עליו נאמר לא מת. התורה שלו נמצאת איפה שהוא היה ולא תזוז משם עד תחיית המתים. כמה היה מוסר נפש לשיעורי תורה. אשריו זכה וזיכה את הרבים.

לישועתך קיויתי ה’. על מה נאמר ? על דן. לא היו לו אפליות לשבט דן. דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל. כל עובד ציבור צריך ישועה. כמו ר’ יצחק היה סופג עלבונות. אדם שהוא עובד ציבור צריך לדעת לספוג עלבונות.

כל מי שלמד משנה, מה זה משנה ? הלכה.

“מאשר שמנה לחמו.” את הטוב ביותר היה נותן לאחרים.

נפתלי איילה שלוחה. הוא רץ זריז. כל דבר מהיר. אבל לדבר היה מדבר מתוק מדבש.