אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי השם אלוקיכם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. י טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם–וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ: מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. יא לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית השם אלוקיך–וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר השם אלוקיך, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. יב לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים–כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. יג וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם–אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת. יד כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, השם אֱלֹקֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם. טוכִּי-אַתֶּם יְדַעְתֶּם, אֵת אֲשֶׁר-יָשַׁבְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְאֵת אֲשֶׁר-עָבַרְנוּ בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם. טז וַתִּרְאוּ, אֶת-שִׁקּוּצֵיהֶם, וְאֵת, גִּלֻּלֵיהֶם–עֵץ וָאֶבֶן, כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם. יז פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם השם אֱלֹקֵינוּ, לָלֶכֶת לַעֲבֹד, אֶת-אֱלֹקֵי הַגּוֹיִם הָהֵם: פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם, שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ–וְלַעֲנָה.
פרשת ניצבים לעולם תחול לפני ראש השנה. הפשט הוא שמשה רבינו מדבר עם בני ישראל ואומר להם הקב”ה שומע. אתם ניצבים, אתם, אותיות אמת. אנחנו עם ישראל, אנשי אמת. אנחנו לא שייכים לשום אומה ולשון. שום אומה ולשון לא יכולה עלינו. למה ? כמה מיני
מלאכים יש על כל האומות ? המדרש אומר שעל כל איש ואיש יש לו מלאך שלו. חוץ מישראל שאין להם מלאך כיוון שההשגחה היא ישירה מאת ריבון העולמים. אתם ניצבים, מלשון, ניצב ומלך. ניצב פירושו איש גדול, ענק, חכם, גביר. אנחנו ישראל כולנו בני מלכים, בפרט יום ראש השנה. כל מקום שכתוב “היום” רמז לראש השנה. כמו אצל איוב, ויהי היום, רמז לראש השנה. כמו אצל השונמית, “ויהי היום ויבוא אלישע אל שונם”. ועוד כאלה רבות יש פסוקים.
אנחנו עומדים כולנו למשפט ביום הזה. לכן, אדם צריך לבוא כשהוא מוכן. תעזבו את הקניות ואת הסופרים ותשבו להכין את עצמכם. לא צריך לקנות פי 5 אוכל. אסור לבשל ולזרוק משום בל תשחית ומשום ניצוצות הקדושה שנמצאים באוכל. ברוך השם, אשריהם ישראל שאוהבים את ראש השנה, זה ידון אותנו לכף זכות. זו תשובה מאהבה. כדאי לקחת את סידור התפילה, ואת ההלכות של ראש השנה וללמוד. עלינו להמליך את הקב”ה עלינו. איך ממליכים ? צריך לדעת מהו כוחו של המלך. האמת, שכל ספרי המוסר כתבו שבלי לדעת תורה אי אפשר להמליך את השם. יכול אדם לומר מיליון פעם בשעה “אני ממליך את הקב”ה עלי” והוא לא יודע מה זה אני ממליך. כשאדם מגיע לניסיון של כעס או של הקפדה הוא שוכח את המלכת הקב”ה עליו לחלוטין. להמליך את הקב”ה עלי זה אומר שאני מכניע את עצמי לחלוטין. ואני משעבד את כל רצונותי, מחשבותי ונטיותי וכל מה שאני אוהב הכל לפניו יתברך שמו. כמו שכתב הרוקח בברכת אהבת עולם לפני שמע ישראל. עם זה בערבית ובשחרית, “אהבת עולם” יזכור, שיש 7 מיני אהבות בעולם: שבעה סוגים שאדם אוהב בעולם. יש אדם שאוהב את אשתו יותר מכולם. יש אוהב את בנו, יש את ביתו, יש אוהב את אחיו, יש אוהב את אחותו, יש אוהב את הממון ויש אוהב את החברים הטובים שלו. אבל יותר מכולם חייב לאהוב את הבורא יתברך שמו כיוון שהבורא אוהב אותנו והוא האציל לנו חיים ושלום והצלחה, והרווחה ושפע ובריאות וכל מה שיש לנו זה ממנו. אנו מרוויחים על יד כך רווח עצום. כיוון שביום ראש השנה, כך הגמרא אומרת, מלך יושב על כסא דין, לפניו שרפים עומדים על מידין. …. מי יכול להגיד אני אצא זכאי ? ואני יוצא נקי ? יש כף חובה ויש כף זכות. צריך להפוך את כף החובה לכף זכות. דניאל ראה במחזה וכתב את זה בספרו. אני רואה את הקב”ה שהוא עתיק יומין, שלא היה לפניו אך אחד. הוא אחד ושמו אחד. אני רואה שני כסאות. כסא דין וכסא רחמים. את המחזה הזה ראה דניאל באשמורת הבוקר של ראש השנה. אני רואה את הקב”ה לבוש בגד לבן וטלית לבנה. כביכול שיערותיו יורדות מלמעלה. שם שערות זה רחמים, כאן שערות זה דין, לכן, צריך להסתפר לפני ראש שהנה. זה משל. אין שם שערות ודמויות. אם יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו. כמה אנו צריכים לשמוח שהגיעו הימים הקדושים האלה. אותה פעולה שנעשית ביום הראשון נעשית ביום השני. ועד רבה ביום השני הפעולה היא עוד יותר. רבינו האר”י כותב, למה שני ימים ? הרי בגמרא כתוב ששני ימי ראש השנה הם כימי אריכתא. כיום אחד ארוך. ולכן אסור לבשל מיום אחד לחברו. אני יכול לבשל כפול ביום אחד ושישאר חלק למחרת. אבל לבשל לכתחילה ביום הראשון לצורך הלילה או לצורך מחרת אסור. להפשיר מותר. להוציא מהמקרר מותר. בישול אסור. קדושה אחת לשני הימים. בקידוש, בשני הקידושים אנחנו מברכים שהחיינו, כיוון שכל קידוש מצווה בפני עצמו. וכל לילה הוא לילה בפני עצמו. אומר רבינו האר”י, עליו השלום, ביום הראשון אנחנו מתקנים רק את חיצוניות העולמות. אתה בונה את הבנין של שנה הבאה. אבל ביום השני אתה בונה את הרוחניות, את התוכן הפנימי של ראש השנה. את התוכן הפנימי של כל השנה, את התוכן הפנימי של כל העולמות כולם. אז תראה איזו עבודה קדושה נתן לנו הקב”ה בימים האלה. אז צריך להודות לו, שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. כמה אדם צריך להודות להשם. כמה הקב”ה אוהב אותנו. הגמרא בברכות דף ל”ב אומרת, דבר מאד מעניין. בוא וראה כמה הקב”ה אוהב את ישראל. ותאמר ציון, עזבני השם והשם שכחני. אמר הקב”ה לישראל, אתם אומרים ששכחתי אתכם ? אתם אומרים שאיני זוכר אתכם. בואו וראו מה בראתי בעולם. שנים עשר מזלות בראתי ברקיע. ועל כל מזל ומזל 30 חיל. ועל כל חיל 30 ליגיון. ועל כל ליגיון 30 רהטון. ועל כל רהטון 30 קרטון (קבוצות מלאכים). ועל קרטון וקרטון 30 גיסטרא. ועל כל גיסטרא 365,000 ריבוא מלאכים. וזה לכל אחד ואחד מישראל. יהודי שהולך בראש השנה לבית הכנסת להתפלל כל החיילים האלה הולכים איתו. כמה זה יוצא ? ניסיתי לעשות, המחשב התפוצץ. הוא אמר משהו לפני שהתפוצץ, 17739 ועוד 10 אפסים. זאת אומרת 15 ספרות. כמה זה 15 ספרות ? גדודים של מלאכים שהולכים עם כל אחד מישראל. שימו לב איזו אהבה השם אוהב אותנו. אתם אומרים שאני שכחתי.
מובא בזוהר הקדוש, שיש 7 היכלות בגן עדן. מה יש בהיכלות ? בהיכל אחד יושבים הגרים, ובראשם אונקלוס הגר. היכל שני יושבים כל אילו שסבלו ייסורים. יש מישהו שלא סובל ייסורים ? ייסורים זה לא רק גוף ובריאות. גם ייסורי ממון, לחצים, ייסורי דעת. בראש ההיכל הזה יושב מלך המשיח. הוא מלא ייסורים ומנחם את כל בעלי הייסורים. בהיכל השלישי יושבים כל אלה ששבו בתשובה, ובראש ההיכל הזה מנשה בן חזקיהו המלך, שהוא 22 שנים כפר בעיקר ועבד אלילים ואח”כ, 33 שנה חזר בתשובה. היכל רביעי, שם יושבים כל אלה שהם נהרגו על קידוש השם ומסרו נפש לכבוד השם יתברך. בראש ההיכל יושב רבי עקיבא, שהוא ראש להרוגי מלכות, נהרג ביום הכיפורים. בהיכל החמישי, יושבים החסידים, אלה שעובדים את השם אפילו שהם לא יכולים. הוא קם עייף והוא קם מוקדם. הוא נותן צדקה אפילו שאין לו כל כך אפשרות. מי יושב בראש ההיכל הזה ? רבי יוחנן בן זכאי. בהיכל השישי, היכל הצדיקים. מי נקרא צדיק ? זה שעמד נגד היצר הרע. זה ששומר לא ליגוע באישה זרה. זה שיודע שהאישה שלו נידה ואינו נוגע בה. זה יקרא צדיק. אחד שרואה תמונה של תועבה ועוצם את עיניו. זה זוכה לאור השכינה. מי יושב בראש ההיכל ? יוסף הצדיק. בהיכל השביעי, יושבים כל ישראל. כל היתר שלא שייכים לקבוצות שמנינו. ומי יושב בראש ההיכל 3 אבות. האדם לא יודע לאן לבחור להגיע. כל זה אפשר לזכות ע”י תפילה בראש השנה.
רבי יוסף גיגיטליא, היה מגדולי הפוסקים ומגדולי המקובלים בספרד. חי לפני 750 שנה. רבינו יוסף קארו כותב עליו בכבוד ובהערצה גדולה. יש פסקים שלו בהלכה, וספריו בענייני הקבלה מדהימים. אי אפשר לתאר את ידיעותיו הענקיות בתורה. הוא כתב שם, דע שאי אפשר לספר ולספור אחד מריבי רבבות של פירושים שתלויים בקוץ היוד של האלף. יש שם שש מאות אלף פירושים על קוץ היוד של האלף. וכל אחד תרי”ג אופנים. וכל תרי”ג אופנים מתחלק לשישים ריבוא מישראל. וכל אחד משישים ריבוא מישראל מתחלק לארבע חלקים, פשט, רמז, דרש וסוד. ואח”כ כל אחד מאלה מתחלק לעוד ועוד. עשינו חשבון, יצא 7 מיליארד שמונה מאות מליון פירושים יש רק על קוץ היוד של האלף. תבין מה יש בתורה הקדושה שלנו. מה יש בתפילה שלנו. רבינו האר”י אומר שזו זכות גדולה לומר את משניות ראש השנה. יש בהם ארבעה פרקים. מי שאומר אותם בשני לילות ראש השנה וקורא אותם יפה זוכה לקשט את השכינה בארבעה כתרים. והיא עולה למעלה ויושבת ליד הקב”ה. ושואל אותה הקב”ה, מי ברא לך את הכתרים האלה ? מי קשר לך אותם ? והיא אומרת לו. פלוני, זה שגר ברחוב זה וזה. מייד למחרת שהוא בא לדין. אם נגזר עליו מיתה או איזו גזירה רעה, באה השכינה וצועקת, זה הכתר שפלוני נתן לי. וקורעים לו את גזר דינו. תראה באיזה דברים פשוטים אדם יכול להציל את עצמו ואת נפש בני ביתו. לא לפספס את היום הזה !
הגאון מוילנא אומר, שהתפילות של ראש השנה ויום הכיפורים, הן קובעות באופן גורלי מה יהיה איתו כל השנה ולמעשה כל חייו. כי למעשה אם יגזר עליו למות אז גמרנו. או נגזר עליו איזה נזק או נכות, לא יבוא חס ושלום, אין לזה תקנה. אז כמה אדם צריך לנצל את היום הזה מה שאפשר יותר כדי שתהיה לנו שנה טובה ומבורכת.
בין היכל להיכל יש מרחק של שמונים שנות אור. אבל בשניה אחת אפשר להגיע. יש ענן שלוקח אותנו בטיסה ישירה. מחר בבוקר בא משיח אנחנו הולכים לבקר שם.
אדם צריך להזהר ולהכין את עצמו. דבר ראשון תסתפר לפני ראש השנה ותכוון לסלק מעצמך את כוחות הדין. והגבורות שזה השערות. נשים לא צריכות להסתפר. התרת נדרים קללות גם כן, מסוגלת מאד לכפרה וכך כתב רבינו האר”י. הוא שייסד את המנהג הזה. אותו דבר צדקה מסוגלת מאד. מובא בספרים שאדם יתן צדקה לפני ראש השנה, וגם ביום של חול. כאשר מצבו של האדם עדין יתן צדקה ויגיד שזה כופר נפש בעדו ובעד בני ביתו. ואם יחלקו את הצדקה לשבעה תלמידי חכמים עניים נקרע רוע גזר דינו. כך ראיתי אתמול מובא בשל”ה, מהר”ם חביב, ר’ חיים פלאג’י. אנחנו את הכסף שמגיע מחלקים ליותר משבעה תלמידי חכמים. לכן אחרי השיעור, כל מי שירצה ישים אפילו חצי שקל. 16 שקלים זה מחיר של 160 פרוטות כסף. 4 גרם כסף שוויו 16 שקלים. אדם ישתדל תמיד, אם נמצא במצב של מבוכה, יקח איזה סכום לצדקה ויחלק אותו לשבעה תלמידי חכמים עניים או לשבעה סוגי צדקות (הכנסת כלה, מזון….). ובזה יבוטל מעליו גזר דין. דבר נוסף רבותי, תפילה בקברי צדיקים. ללכת לפני ראש השנה או בעשרת ימי תשובה לשמואל הנביא או לקברי האבות. יש יותר מזה ? אברהם יצחק ויעקב, שהם מתעוררים עלינו ומבקשים עלינו רחמים. טבילה במקווה בערב ראש השנה. זמן הטבילה, משעה לפני חצות היום. בסביבות 11 וחצי בבוקר. ויתכוון בטבילה לכפר את כל העוונות ותחל שנה וברכותיה.
דבר נוסף צריך להכין את תפילות ראש השנה. אדם צריך להיזהר ולכוון ולהכין את הסדר.
בכ”ט אלול זו המנחה האחרונה של השנה. יש לה כוח עצום להעלות את כל התפילות שהתפללנו לא מדוייקות במהלך השנה. הכל מוקלט שם למעלה. לכוון שאני בא להתפלל תפילת מנחה אחרונה של השנה ואני מבקש ממך ריבון העולמים, שע”י התפילה הזו תתקן תשלים תכפר את התפילות שהחסרתי במשך השנה. כולל שחרית, מנחה, ערבית, מוסף וגם נעילה של כיפור. הכל הוא יכול לתקן. בתפילה הזו הכל עולה.
יש עוד דבר נפלא שמובא במדרש תנחומא, שמצווה להרבות אורה בבית בראש השנה. וגם בבית הכנסת. בבית המקדש היו שמים את שמן הזית במנורה, והמנורה היתה דולקת מערב ראש השנה לערב ראש השנה.
אברהם חזן חיבר את הפיוט אחות קטנה. זכה המשורר הגדול הזה, הוא מגדולי ספרד, שאת הפיוט הזה אומרים בכל עדות ישראל, גם ספרדים וגם אשכנזים. תכלה שנה וקללותיה, תכוון עוונותיה. לא אוברדרפט. כל העוונות שעשיתי השנה יכלו.
צריך האדם להתפלל ברגש בתפילות ראש השנה. רבינו האר”י כותב, מי שנופלת עליו בכיה גדולה, בתפילה של ראש השנה, ידע שבאותו רגע דנים אותו בשמיים, והנשמה מרגישה. או אפילו לא בכיה הוא מרגיש איזה פחד או איזה רעדה או איזה רטט חלחלה. אדם שיורדת עליו איזו בכיה סימן שנשמתו נשמה קדושה ומטוהרת. נשמה טהורה קדושה וטהורה וזה עניין גדול מאד אם זה קורה לך. אבל לעורר בכי לכתחילה לא, כיוון שזה יום טוב, והפסוק בנחמיה כותב, חדוות השם היא מעוזכם ואל תעצבו. נחמיה הוכיח את אלה שנשאו נשים נוכריות והעם בכו בכי גדול ביום ראש השנה בעצמו. אז הם עזבו את הנשים הנוכריות ואמר להם, אכלו משמנים ושתו ממתקים כי קדוש היום לאלוקינו ואל תעצבו.
הרב חיד”א הביא דבר נוסף שמקורו מקדושי עליון, אנשי קבלה שידעו כל סודות התורה, וידעו שם המפורש גם. הרוקח כתב בשמם, שהיה תלמידם, שכשאדם מתפלל תפילה בכוונה הוא ניצל מ 18000 ריבוא חדרים שבגיהנם. ונכנס ל 18000 ריבוא חדרים של גן עדן. וקושר לראשו 18000 ריבוא כתרים. כמה זה 1000 ריבוא ? 10 מיליון. כפול 18, 18000 כפול 10000=180 מליון כתרים. ובעיקר בראש השנה. לכן, האדם לפני שיתחיל את תפילת העמידה בליל ראש השנה לא יחשוב על התמרים והדגים. השם שפתי תפתח, אני נכנס לעולם האצילות, תפילה ראשונה של השנה החדשה. הכל תלוי כאן. אני מכניס את המפתח ופותח את הדלת, מי יודע איזו עולמות של אורות יפתחו בפני. להתפלל מהלב כמו שצריך, ואז יזכה להיכנס לגן עדן ואומר שם הרוקח, והוא נכנס לקודש הקודשים למעלה, להיכל קודש הקודשים העליון ומייחד עם הבורא. אתה לבד עם הקב”ה ריאיון אישי יש לך. לכן אדם צריך ללבוש חיל ורעדה, בפרט בראש השנה.
בזוכרנו לחיים לא לשכוח רבותי, יש שם ארבע פעמים חיים, זוכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, כותבנו בספר חיים, למענך אלוקים חיים. וינצל מאבע סוגי מיתה. השם ישמור. את ארבעתם אם נגזר על האדם הוא קורע את זה.
א. מיתה טבעית, הגיע הזמן שלו, ואפילו בחצי ימיו השם ישמור, הלך לעולמו מיתה טבעית. גם זה יכול לבטל בראש השנה.
ב. קודם זמנו, על ידי עוון. מה פירוש ? הרי אמרנו קודם, גם כשנפטר צעיר. אם למשל קבעו לו 80 שנה לחיות, ופתאום החליטו בשמיים בגיל 60 לקחת אותו כי עשה איזו עבירה קשה ובגלל העבירה הזו נקנסה עליו מיתה. עכשיו יבוא ויתפלל יקרעו לו את זה. כל זה כותב השל”ה בשם הרמ”ק.
ג. אם חס ושלום לא נגזר עליו למות, אבל יש איזה אויב שמבקש נפשו. או איזו מלחמה שיש והוא בסכנה, אז בגלל שנכנס למקום סכנה או נגיד שחצה כביש לא כהוגן, אז הוא גרם לעצמו שנכנס למקום סכנה. או נכנס לתוך שטח אש, או הלך חשוף מול האויב או הלך במקום של מגיפה והוא לא לבש חלוק מיוחד. אז זה הוא גזר על עצמו, זה לא נגזר עליו בשמיים. גם זה מתבטל היום.
ד. לפעמים נגזר עליו לכפר על אחרים. כגון, שהוא בן משפחה או גדול המשפחה או גדול הדור ולוקחים אותו כדי לכפר.
על כל הארבעה האלה צריך לכוון.
יש ארבעה שנחשבים מתים:
א. עני. עני חשוב כמת. תבקש שלא תהיה עני.
ב. סומא חשוב כמת. תבקש על העיניים שלך.
ג. במחשכים הושיבני כמתי עולם. צרעת. מי שחולה בצרעת חשוב כמת. תבקש גם על זה.
ד. עקרות. שלא יהיה עקר ושלא ימותו לו הילדים. שלא יהיה עקר בתורה. יש אדם שהוא לומד והוא לא מחדש כלום. כמו שהוא התחיל את היום כך הוא סיים אותו. למד שנה שלימה, ומשהו שלם אחד הוא אינו יודע. זה עקר בתורה. פריה ורביה בתורה. זה צינור של פריה ורביה.
אנשים רבים לומר לדוד מזמור להשם הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. זו סגולה שלא יחסרו מזונותיו. הספרדים בשנים האחרונות בפרט אלה שיודעים לעבוד טוב עם המצלצלים והמרשרשים אז המציאו גם פתיחת ההיכל. ואנשים קונים בהרבה כסף את פתיחת ההיכל הזאת. תדעו רבותי שכל מי שאומר את זה יהיה לו פרנסה. אבל יש פה תנאי גדול, שחבל שלא כתבו זאת בסידורים. לפני שאתה קורא את המזמור תקבל על עצמך לא להישבע לשקר. ולא להוציא דבר מרמה מפיו והפרנסה שלו תהיה שופעת. ולכן אמר, מי יעלה בהר השם ומי יקום במקום קדשו ? נקי כפיים ובר לבב. אשר לא נשא לשוא נפשי…ישא ברכה מאת השם וצדקה מאלוקי ישעו.
יזהר מאד גם מכעס. מקטטה. יקנה פמוטים יפים לאשתו. פמוטים מכסף זו סגולה לעושר. והאישה היא מדליקה את הנרות, אנחנו מכפרים על חטא עץ הדעת בהדלקת הנרות. אדם צריך לכפר על חטא הדעת. כמה שיותר נאה ויותר יקר טוב יותר. האישה בהדלקת נרות מכפרת על בעלה גם. לכן, רבינו בחיי כתב שהאישה תתפלל אחרי הדלקת נרות על בעלה אם זה בשבת ואם זה ביום טוב וכל שכן בראש השנה. וכך בעזרת השם תהיה לו שנה מבורכת ומוצלחת.
דבר נוסף, כתב אחד מגדולי ישראל, כתב רבי אברהם חמווי, לפני כ 200 שנה, הוא כתב למעלה מ 40 ספרים. הוא היה רב בדמשק, טורקיה, במצריים וגם בישראל, סבל הרבה ייסורים. חיבר המון ספרים. בין הספרים כתב ספר על הסליחות שנקרא בית אל. 500 דפים. כל הפירושים וההלכות. על חודש אלול גם כתב. על ראש השנה כתב ספר ששמו בית דין. על יום הכיפורים כתב ספר ששמו בית הכפורת. ואחרי זה על כל החגים. הוא כותב שם שהוא מצא בכמה מקורות שמי שמארח עניים בשלחנו עניים או אנשים שהם זקוקים בראש השנה זוכה שיאריכו ימיו, זוכה שיהיו לו בנים זכרים, וזוכה שגם אם חס ושלום נגזר עליו למות יכתב בספר חיים טובים. ובלבד שיהיו עניים הגונים. יקרב אותם, שלא ידברו דברים בטלים. שיקראו משניות. התחליף לאירוח, סוג ב’, זה לשלוח מנות או עופות ודגים לאותם משפחות שזקוקות. זה מה שאנו עושים. עשינו אתמול בשביל כל הקהל. דבר שלישי לתת להם כסף. בוודאי שיש בזה כפרה וזוכה להינצל.
היה אחד מגדולי ישראל, חברם של הרמ”א והרש”ל, המטה משה, הוא היה קדוש מאד. הרמ”א מצטט אותו המון. המטה משה כותב, שיש סגולה ידועה, להשכים בבוקר בחמישה ימים בשנה. היום הכי חשוב, זה יום ראש השנה. מי שמשכים ביום ראש השנה בבוקר, ניצל ממידת הדין. לא יכולים לקטרג עליו. לכן טוב לקום בעלות השחר. וגם עם המניין שלו מאוחר, יקרא תהלים.
ושעה שמוציאים ספר תורה. יש פתיחת ההיכל ויש הוצאת ספר תורה. יש הבדל בזה. נכון שבפתיחת ההיכל יש שעת רצון. ואנו אומרים מה שכתב הרש”ש, שנים עשר פעמים, לעולם דברך השם ניצב בשמיים, זה כנגד 12 חלונות ברקיע ששמה ננעלים כל הגזירות הקשות ולא יורדות על ידי זה. אבל יש גם בשעה שמוציאים את הספר שעת רצון גדולה בשמיים וכל העולמות מזדעזעים. כתב המטה משה, והביא אותם גם רבי חיים פלאג’י, שבאותו רגע יבקש על בניו ועל נכדיו שיהיו יראי שמיים. באותו רגע. ואפילו שהם כן יראי שמיים תבקש. לאף אחד אין תעודת ביטוח. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. כשמוציאים את הספר וגם אחרי שיצא אפשר לבקש.
ביום ראשון של ראש השנה נוהגים לקרא את העקידה. מסיימים את קריאת התורה בפסוק ויאמר לאברהם..ופילגשו שמה ראומה..ותלד גם היא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה. מה זה עושה פה בראש השנה ? מסיימים את קריאת התורה באיזה פסוק מוזר ? בלתי מובן.
הגאון החיד”א, הקשה את הקושיה הזו ותרץ. דע שבפסוק הזה יש סודות גדולים ויש בזה הרבה סנגוריה על ישראל. ופילגשו ושמה ראומה, אומרת השכינה הקדושה לקב”ה, תראה את בני הפילגשים של אברהם אבינו הם הגויים האלה, ראומה. ראו מה ביני לבין חמי. תראה את היהודים עושים ראש השנה. אוכלים כרתיא, אוכלים סלקא, אוכלים תפוח בסוכר, האשכנזים אוכלים תפוח בדבש, זה דין הם אינם מפחדים מהדינים. אנחנו אוכלים תפוח בסוכר. סוכר זה חסד. קוראים משניות, ובאים לבית הכנסת ומתפללים, ומתחננים. הגויים מה עושים בראש השנה ? מרביצים טקילה, שיבס ובירות ואח”כ דופקים מכוניות.
טבח ראשי תיבות, טוענים בעלי חובות.
ואת גחם, גזור חיים, מוות.
צועקים נובחים כמו כלבים.
ואת תחש, תקעו חודש שופר.
תביאו שופר ונראה איך הם יברחו.
ואת מעכה, מלך על כל הארץ.
תראה איזה פסוק נפלא. ואז בשעת קריאת התורה האדם יזדעזע.
ביום השני, אומרים, והאלוקים ניסה את אברהם. ביום הראשון, אם לא אומרים בבית הכנסת, אז כל אחד יאמר את פרשת העקידה לבד. מילה במילה. ויזכור כאשר אומר “ויעקוד את יצחק בנו”, שהקב”ה יעקוד את כל כוחות הדין והגבורות, שלא יקטרגו על שום יהודי בעולם. בפרט החיילים שנמצאים במקומות מסוכנים שצריכים הרבה הרבה שמירה. יש הרבה אנשים שמחרפים את נפשם על שמירת הארץ. תראו איזה שנה קשה היתה לנו. מי שמוריד דמעה אחת בראש השנה וביום הכיפורים, הדמעה הזאת מכבאת את האש של המקטרגים.
אחרי זה תקיעת שופר. תקיעת שופר צריכה זהירות גדולה. על האדם לדעת שהוא נמצא בכף מוזניים. ובמשקל. ודנים אותו כעת. מה יהיה איתו השנה, ממנו, מאשתו, מגופו, ממונו, מעסקיו, מביתו, ממעמדו, מפרנסתו. זו השעה שצריך לשוב בתשובה. אחד הדברים שכדאי לקבל, להוסיף לימוד תורה 5 דקות כל יום. זה הכי טוב. הכרעת את הכף לכף זכות. או נוסיף פרק משנה. או תוסיף 2 פרקי תהלים כל יום. או לקרא ברכות השחר בכוונה מתוך הסידור, להגיד קריאת שמע שעל המיטה בכוונה, לכוון בפסוק שמע ישראל. כל אחד יבחר לו איזה דבר. לכוון במילה אחד שאני ממליך את הקב”ה על השמיים ועל הארץ. וארבע רוחות השמיים ואני ממליך אותו על הצומח החי והמדבר. וגם על איבר ואיבר מאיברי ועל כל גיד מגידי. זה יקבל עליו האדם, קורעים גזר דינו. זה יקבל עליו האדם לפני התקיעות.
תקיעות דמיושב, כותב האר”י, יכוון לבטל יצר הרע של עבודה זרה. כל מיני אמונות שונות שהוא מאמין באיזה קמיע או איזה רבי שיציל אותו או מאמין באיזה מלאך שהמלאך יציל אותו. לא. אני מאמין בקב”ה. מותר ללכת לקברי צדיקים אבל לבקש רק מהשם, לא מהצדיק. יבקש מהשם, בזכות הצדיק הזה שעבד אותך כל ימיו ובזכות התורה שלו שנמצאת פה, תרחם עלינו. הולך לקברי אבות, גם כן תבקש מהשם יתברך שירחם עליך בזכותם. לא לבקש מהצדיק עצמו.
אדם שבטח בכסף או בבשר ודם יתכוון לכפר על זה בתקיעות של מיושב.
אח”כ יש תקיעות של לחש. כל העבירות שקשורות לגילוי עריות, במחשבה בדיבור במעשה ובשמיעה. וכל שכן אם נגע או פגע או קרב לאישה נידה אפילו היא אשתו, חס ושלום נגע באשת איש, חס ושלום נכשל בגויה, חס ושלום נכשל במה שנכשל. השכינה סובלת בעוונותינו. היום קראתי את דברי האר”י בשער הכוונות, הזדעזעתי. למה הווידוי נאמר בלשון רבים ? חטאנו, עווינו, פשענו. הרי יש שם עוונות שלא עשיתי אותם. תדע שגם אם יהודי בקצה העולם, כל יהודי שעושה עבירה נהייתי שותף שלו. במודע או שלא במודע. אז כולנו בסירה אחת. כי כל ישראל ערבים זה לזה. אני בא להתוודות על עוונותי וגם על עוונות חברי. כי כל ישראל חברים. כי אחרת אנו לא ניגאל.
כשמגיע ללחש, זה גילוי עריות, שהכל נעשה בסתר ובהחבא. שמגיע לחזרת השץ, יכוון לכפר על כל מה ששייך לעבירות שהם שפיכות דמים. זה לא רק רצח. אלא גם כעס, הרמת יד, חבלה גופנית, או גזל את ממונו, כאילו נטל את נפשו, לא החזיר אבידה לבעליה, כל ענייני הממון. זה מכפר ונותן לו כוח לעמוד כנגד זה.
יש 10 סדרות של תשר”ת.
3 במיושב, 3 בלחש, 3 בחזרה , ועוד אחד בקדיש תתקבל, 10.
אותו דבר עשר תש”ת, 10 תר”ת.
אז עשרה של תשר”ת זה יוצא גימטריא שטן, 360 עם הכולל, בזה מכניע את השטן לחלוטין, אומר רבינו האר”י.
10 קולות של תש”ת, מכניע את יצר הרע של לא תעשה, שס”ה לא תעשה. יצר הרע הזה נכנע ומכפר לך על מה שחטאת.
10 של תר”ת, יצר הרע של מצוות עשה. כל אחד ואחד יכוון בזה.
חשוב שהתוקע יהיה חסיד, תמים, איש בעל מעשים טובים. לב נשבר, שעושה את הפעולה כמו שצריך.
רבינו האר”י אומר, ש 10 ספירות יש בתוקע עצמו.
ששופר זה הבינה, הפה של התוקע זה כתר. אז אם התוקע יש לו פה מלוכלך אז אוי ואבוי. היד שאוחזת בשופר, זה החכמה. והחלק של השופר שבולט החוצה זה הבינה. והקולות שיוצאים מהשופר זה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות. וכולם עולים למעלה ונעשים כתרים בראש מלכו של עולם. תראה איזה דבר מבהיל נעשה בשופר. ועוד לא אמרתי לכם כותרת שבכותרת שכתב רבינו האר”י. איזה דברים מבהילים.
חזן של מוסף, חמור מאד מאד מאד, ויש גבאים כסילים שמפילים אחריהם את הקהל. בוחרים איזה אחד אהבל שיהיה חזן. אוי ואבוי לקהל שלהם. ואם יש לו טלווזיה בבית, ואם אשתו הולכת בגילוי ראש, תברח מבית הכנסת. תתפלל ברחוב על פסי הרכבת, טוב להתפלל מאשר להתפלל עם אחד כזה. אוי ואבוי. בפרט ביום ראש השנה ויום הכפורים. גם במנחה של יום חול ושל תשעה באב. מה אתה שולח פרקליט מלא חבורות מכף רגל ועד ראש. אז חזן של מוסף האיש הכי זקן ותלמיד חכם הכי גדול הכי חסיד וצדיק שבקהל. ושיודע בצערם של ישראל, והוא דוגמת הכהן הגדול. היו אומרים לו “עלה והקרב” מה הקרב? אומר הירושלמי. אין מזבח, אין קרבנות, אתה החזן אתה הכהן הגדול, אתה מכפר עלינו. בבקשה ממך תתפלל כמו שצריך. תבכה.
בישיבת פורת יוסף, רוב השנים הייתי מתפלל עם אבא בישיבת המקובלים פה בצופיוב. איזה שנתיים שלוש בקשתי ממנו רשות להתפלל בפורת יוסף. החזן היה רבי בן ציון עטון, זקן ישיש. רק היה ניגש איזה דמעות היו זולגות. כולנו היינו בוכים. לא היה אחד שלא בכה. שובה למעונך. אתה מרגיש שהוא מדבר עכשיו עם הקב”ה והוא עומד מול בית המקדש השרוף והוא אומר להשם הבית שלך נשרף תחזיר אותו ברגע אחת, שובה למעונך. כולנו היינו בוכים. איזו תפילת מוסף. ואיזה יום כיפור. חבל. חבל. אפשר להחזיר עטרה ליושנה, וככה ניגאל. תדעו ככה ניגאל. ככה נצליח, ככה תהיה לנו שנה הכי מוצלחת. תיקח חזן טוב.
בתפילת מוסף כל אחד ואחד, אומרת הגמרא שדין האדם נפסק בתפילת מוסף של ראש השנה. רב הוא תיקן לנו תפילת מוסף. אומרת הגמרא, בתפילת מוסף חייבים לשוב בתשובה כי עיקר גזר דין זה במוסף. בתפילת מוסף מעיינים עוד פעם בדין עוד יותר.
עוד 3 נקודות חשובות במוסף:
בעלינו לשבח יכוון היטב וידע שהקב”ה וכל פמליא של מעלה מקשיבים לתפילתו. עלינו לשבח שבתוך העמידה. יאמר את זה בהכנעה ובכוונה גדולה.
אחרי זה, בחזרת מוסף, באמירת “איה”, בעיקר שהחזן אומר “איה” ועליו להאריך במילת “איה”. הסוד הוא שזה בין קדוש לברוך. אסור לדבר ואסור להפסיק בשום דבר בין קדוש לברוך. למשל אנחנו אומרים “וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש השם קדוש מלוא כל הארץ כבודו” אח”כ לעומתם משבחים ואומרים “ברוך כבוד השם ממקומו”. אח”כ מוסיפים כבודו מלא עולם ומשרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו. זה מאותו עניין. לעומתם משבחים ואומרים ברוך כבוד השם ממקומו. זה מזעזע את האדם כשהוא קורא מה קורה בשמיים עם המלאכים. איך הם חרדים. איך נשרפים, איך יוצא מהפה שלהם להבים, זה לא יתואר בשעה שאנחנו אומרים קדושה כאן איזה רעש וחיל גדול גדול מתרחש למעלה. זה מבהיל. יבקש 3 בקשות, בנים עובדי השם בלב שלם, עושר גדול מופלג לעבודתו יתברך, שיזכה לרוח הקודש, ע”י זה יהיה לו עולם הבא. ויתנו לו אומר רבינו האר”י אחד משלושתם.
לא לשכוח, כשאומר, מהרה בתפארת עוזך, ה,ת,כ. זה אותיות כ,ה,ת. זה שם קדוש שמשמיד את כל האויבים. מי שמכוון בו בראש השנה בעמידה שום אויב לו יוכל לו, ושום אדם רע לא יזיק כל השנה.
יש לנו גם, מקום נוסף בתוך עלינו לשבח כשאומר, הוא אלוקינו ואין עוד אחר, שינצל מכל גזירה רעה או מכל דבר רע באותה שנה. למה ? יכוון הוא אלוקינו ואין עוד אחר. אני מאמין בקב”ה בלבד.
בברכת כוהנים, בונוס לברכת כהנים. יש לנו בה 15 תיבות. אתה סופר, תתחיל לאחוז בפרקים של יד ימין. תתחיל בפרק העליון של הבוהן של יד ימין. כל פרק מילה. והפרק של היד זה המילה שלום. כל ה 15 המילים של ברכת כהנים יחולו עליכם.
ואני מבקש מכלכם מחילה אולי פגעתי בכם או לא נהגתי בכם טוב. ואני מתפלל עליכם שתאריכו ימים ותכתבו ותחתמו בספר חיים טובים גם המאזינים וגם הצופים, כל עם ישראל. יהיה לנו שנת ברכה והצלחה שנת גאולה וישועה, שנה שבה נשיר בבית המקדש יחד כולנו. תזכו לשנים נעימות וטובות, כתיבה וחתימה טובה.
לעילוי נשמת
אהובינו
אפרים שמעון אריאל ז”ל
בן עוזיהו מרדכי וסיגל שיחיו
