בס”ד
רחל אימנו ! כוחה של שתיקה !
האם את יודעת לשתוק ?
רחל היא עקרת הבית.
מה זכתה רחל ? שהיא צועקת ומתפללת לקב”ה תמיד וקולה נשמע.
בלילה מצווה שאדם יקרא תיקון רחל, בפרט בליל י”א בחשוון שזה הלילה שלה.
רחל מברכה על בניה. הזוהר אומר שכל לילה בחצות היא עולה ברקיע אצל הקב”ה ובוכה.
עליה נאמר בירמיה ל”א:
קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים–רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ. {ס} טו כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. טז וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם.
שמעו מה אומר רבינו האר”י על “מנעי עינייך מדמעה”
הגימטריא של דמעה היא 119. עינייך מדמעה, פעמיים דמעה, גימטריא 238. 238 זה גימטריא רחל.
זה הסוד של רחל. מי שמוריד דמעות על בית המקדש בשתי עיניו, מייד רחל אימנו עומדת ומתפללת עליו.
רחל עומדת ברקיע וצועקת, עד שהקב”ה אומר לה מנעי מקולך מבכי ועינייך מדמעה. ויש שכר לפעולתך.
רחל היתה יפת תואר ויפת מראה ועיני לאה רכות. “עיני לאה”, עליה השלום, הכוונה ל6 שבטים שהביאה לאה שהם בחינת עיניים.
רחל היתה יפת תואר.
אומר המדרש שנקראה יפת תואר על שהביאה את יוסף שהיה יפה תואר.
יפת מראה על שהביאה את בנימין שבית המקדש. יפה נוף משוש תבל היה בחלקו של בנימין.
כיצד זכתה רחל שהקב”ה שומע תפילתה ?
בזכות השתיקה שהיתה לה. היתה שותקת. יעקב ארס אותה ונתן לה שלושה סימנים. מהם שלושת הסימנים ?
חלה
נידה
הדלקת הנר.
אילו הסימנים של עם ישראל.
כשנפגשה רחל עם יעקב היא היתה בת 6. היא היתה רועה את צאן אביה, מכיוון ללבן אביה לא היו בנים אלא רק בנות. הוא שאל אותה, התינשאי לי ? ענתה לו כן. אבל, היא אמרה לו, אבא שלי רמאי ! אמר לה, אני רמאי יותר ממנו. אני את עשיו סדרתי פעמיים. לקחתי לו את הבכורה וגם את הברכות. שאלה אותו רחל, ומותר לצדיק לרמות ? ענה לה,
עִם-חָסִיד תִּתְחַסָּד; עִם-גְּבַר תָּמִים, תִּתַּמָּם.
כז עִם-נָבָר תִּתְבָּרָר; וְעִם-עִקֵּשׁ, תִּתְפַּתָּל. (תהילים י”ח)
היא אמרה לו בסדר, והוא נתן לה את הסימנים.
שבע שנים עבד יעקב ושלח מתנות לרחל לכבוד החגים. אביה היה לוקח את המתנות ונותן ללאה והיא שותקת. שתקנית.
יוסף גם יצא שתקן. מכרו אותו אחיו והוא לא דבר. היה עם אביו 17 שנה ולא גילה את הדבר שמכרו אותו אחיו.
בנימין גם היה שתקן.
שאול גם יצא מרחל. כאשר שאול הלך לחפש את האתונות הוא הלך לביתו של שמואל ברמות בירושלים. הקב”ה אומר לשמואל, הנה המלך של ישראל תמשח אותו. שמואל מושח אותו. כאשר שמואל המליך את שאול למלך הוא לא גילה לאביו שהמליכו אותו למלך. את האתונות הביא לאביו ו”דבר המלוכה לא אמר”. שתק ! היו אומרים עליו שהוא מלך. הגמרא אומרת, והוא עשה עצמו כלא שומע.
מרדכי, גם הוא מרחל. וגם הוא שתקן. הוא שומע על בגתן ותרש, הוא שותק והולך לספר לאסתר. “ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי”.
ואסתר שתקנית. אין אסתר מגדת את עמה כאשר ציווה עליה מרדכי.
בכל אילו זכתה רחל בזכות השתיקה שלה.
הזוהר הקדוש אומר, דווקא בגלל שהיא שתקנית, דווקא בגלל זה זכתה שעכשיו כשהיא צועקת. מכל הצדיקים שבגן עדן, אף אחד לא יכול לדבר על ענין הגאולה.אלא רק היא יכולה !!!!
ובסוף מה אמר לה הקב”ה ?
בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומם.
ומה מצבך ?
את יודעת לשתוק ?
גם זה צריך תפילה !
ע”פ שיעורו של הגאון רבי בן ציון מוצפי.
תְּפִלָּה לְעוֹרֵר זְכוּתָהּ שֶׁל רָחֵל אִמֵּנו
יהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אָבִי אָב הָרַחֲמָן, שֶׁתָּחוּס וְתַחְמֹל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְעַל אֲמָתְךָ _________ בַּת ________ בִּזְכוּתָהּ שֶׁל רָחֵל אִמֵּנוּ. אָנָּא מִמְּךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְתִגְאָלֵנוּ. וּרְאֵה כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלַי וַאֲנִי מָרַת נָפֶשׁ וְעוֹבֵר עָלַי צַעַר. אָנָּא, הַעֲבֵר כָּל צַעַר וְצָרָה מִמֶּנִּי, וּתְזַכֵּנִי לְקָּרְבָה אֵלֶיךָ יִתְבָּרַךְ כְּרָחֵל אִמֵּנוּ, וּזְכֹר אֶת גֹּדֶל צִדְקוּתָהּ וְכֹחַ קְדֻשַּׁת צְנִיעוּתָהּ וּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים אֲשֶׁר הֵם תָּמִיד לְפָנֶיךָ, וְאֶת גֹּדֶל בְּכִיּוֹתֶיהָ, כִּי רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלְּלָה לְפָנֶיךָ וְאָמְרָה: “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד אָבִי לְהַכְנִיס אֶת אֲחוֹתִי בִּמְקוֹמִי לַחֻפָּה, מָסַרְתִּי לָהּ אֶת הַסִּימָנִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא לְחֶרְפָּה. וּמָה אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם עָפָר וָאֵפֶר לֹא קִנֵּאתִי לַצָּרָה שֶׁלִּי, וְלֹא הוֹצֵאתִיהָ לְבוּשָׁה וּלְחֶרְפָּה, וְאַתָּה מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם וְרַחֲמָן, וּמִפְּנֵי מָה קִנֵּאתָ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְהִגְלֵיתָ אֶת בָּנַי וְנֶהֶרְגוּ בַּחֶרֶב. מִיָּד נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר: בִּשְׁבִילֵךְ רָחֵל אֲנִי מַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָם, וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר יִרְמְיָה הַנָּבִיא:
“כֹּה אָמַר ה’, קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶּנוּ.
כֹּה אָמַר ה’, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִך מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה’ וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה’ וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם……
הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם
אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים
כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד
עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ
רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ
נְאֻם ה’ “.
וּבִזְכוּת תְּפִלָּתָהּ שֶׁל רָחֵל אִמֵּנוּ תּוֹשִׁיעֵנוּ וְתִגְאָלֵנוּ וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּקָרוֹב מַמָּשׁ, וּבְנֵה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ בִּזְכוּת רָחֵל אִמֵּנוּ. וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים עַל עַם קָדְשֶׁךָ. וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלּוֹתַי וְאֶת זַעֲקַת לִבִּי אֲשֶׁר אֲנִי קוֹרֵאת אֵלֶיךָ, אֵל רָם וְנִשָּׂא. אָנָּא מִמְּךָ, רְאֵה מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי וְתוֹשִׁיעֵנִי (תְּפָרֵשׁ בְּפִיהָ כָּל לְבָבָהּ וְאֶת בַּקָּשׁוֹתֶיהָ). אָנָּא מִמְּךָ, מַלְכִּי וֵאלֹהַי, קַבֵּל תְּפִלּוֹתַי לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, וְתְשַׂמְּחֵנִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְתָגֵן עָלֵינוּ זְכוּת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּזְכוּת הָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְתִזְכֹּר אוֹתִי בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אִשָּׁה כְּשֵׁרָה וּצְנוּעָה, וּלְהַלֵּל וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכִּי וֵאלֹהַי, הַבָּרוּךְ בְּכָל מִינֵי בְרָכוֹת, הַגָּדוֹל בְּכָל מִינֵי גְדֻלָּה, הַדָּגוּל בְּכָל מִינֵי דִגּוּל, הֶהָדוּר בְּכָל מִינֵי הִדּוּר, הַוָּתִיק בְּכָל מִינֵי וָתִיקוּת, הַזָּךְ בְּכָל מִינֵי זַכּוּת, הֶחָסִיד בְּכָל מִינֵי חֲסִידוּת, הַטּוֹב בְּכָל מִינֵי טוֹבוֹת, וְהַיָּשָׁר בְּכָל מִינֵי יַשְׁרָנוּת, הַמְכֻבָּד בְּכָל מִינֵי כָבוֹד, הַלָּמוּד בְּכָל מִינֵי לִמּוּד, הַמֶּלֶךְ בְּכָל מִינֵי מַלְכוּת, הַנּוֹרָא בְּכָל מִינֵי נוֹרָאוֹת, הַסַּבְלָן בְּכָל מִינֵי סַבְלָנוּת, הֶעָנָו בְּכָל מִינֵי עֲנָוָה, הַפּוֹדֶה בְּכָל מִינֵי פְדוּת, הַצַּדִּיק בְּכָל מִינֵי צְדָקוֹת, הַקָּדוֹשׁ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, הָרַחוּם בְּכָל מִינֵי רַחֲמָנוּת, הַשַּׂר בְּכָל מִינֵי שְׂרָרוֹת, הַתָּם בְּכָל מִינֵי תְמִימוּת. הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד אֵין חֵקֶר, וּבִינָה לוֹ עַד אֵין תַּכְלִית, וְאֵין בְּכֹחַ הָעִיּוּן וְהַשֵּׂכֶל לָבוֹא עַד תְּבוּנָתֶךָ. אָנָּא מִמְּךָ עֲזֹר לִי, וַעֲשֵׂה בְרַחֲמֶיךָ שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִי בְּנֵי אָדָם, וּתְתַקֵּן בְּרַחֲמֶיךָ כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כַּשּׁוּרָה שֶׁנַּעֲשָׂה וְנִתְקַלְקַל עַל יָדִי אוֹ שֶׁנִּגְרַם בְּסִבָּתִי, וְתִמְחֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְאֶזְכֶּה לִדְבֹּק בְּךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מְיַחֶלֶת וּמְצַפָּה לִישׁוּעָתְךָ, אָנָּא אַל תְּשִׁיבֵנִי רֵיקָם.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, ה’ צוּרִי וְגוֹאֲלִי, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.
לעילוי נשמת אהובינו
אפרים שמעון אריאל
בן עוזיהו מרדכי וסיגל
שיחו חיים טובים וארוכים.
תגובה אחת על רחל אימנו כוחה של שתיקה ! האם את יודעת לשתוק ?