בס”ד
קוראת יקרה,
התבונני לרגע בעצמך !
במשך היום, את מעירה יותר או מאירה יותר ?
האם יש מישהו או מישהי שאת מעירה לו או לה יותר מאשר מאירה לו או לה ?
ובכן, יחסים טובים נבנים מהארות ולא מהערות !
ואם בכל זאת, צריך להעיר, איך מעירים ?
להלן הכללים:
א. החשוב ביותר, הוא להמנע עד כמה שרק אפשר מלהעיר באופן פומבי.
הערה צריכה להיות הארבע עיניים.
ב. תתחילי עם משהו חיובי.
ג. תסיימי עם משהו חיובי.
ד. באמצע, בעדינות תרמזי את ההערה, כדי שהאדם שלו בחרת להעיר לא יפגע. דוגמא לכך, נמצא בתורתינו הקדושה. כאשר משה רבינו מסיים את תפקידו כמנהיג בעם ישראל הוא אומר להם
מצינו במדרש:
“בעבר הירדן” – מלמד שהוכיחן על מה שעשו בעבר הירדן.
“במדבר” – מלמד שהוכיחן על מה שעשו במדבר.
“בערבה” – מלמד שהוכיחן על מה שעשו בערבות מואב (החטא עם בנות מואב).
“מול סוף” – מלמד שהוכיחן על מה שעשו בים סוף, שאמרו: “המבלי אין קברים במצרים”.
“בין פארן ובין תופל” – הוכיחן על דברים שתפלו על המן שהוא לבן, שאמרו: “נפשנו קצה בלחם הקלוקל”.
“וחצרות” – הוכיחן על מחלוקתו של קורח.
“ודי זהב” – הוכיחן על עגל הזהב שעשו, בשביל רוב הזהב שהיה להם” (ספרי ובדברי רש”י).
שימי לב, עד כמה בעדינות מתבצעת ההערה.
שנזכה להאיר יותר מאשר להעיר ! ואם נצטרך להעיר אז שנדע להעיר נכון, כך שנזכה ל”כטל תיזל אמרתי”.
בהצלחה,
איריס
